1

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרימת הפרעה לתנועה בנהיגה ברכב, בכך שהעמיד את רכבו באמצע נתיב נסיעה ובכך גרם לעומס תנועה, בניגוד לתקנה 21(ב)(3) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.         על פי כתב האישום, ביום 15.9.17, בשעה 12:20, נהג הנאשם ברכב מס' רישוי 04072163, ברחוב בן עמי 49, בעכו, וגרם להפרעה לתנועה כשנהג ברכב, בכך שהעמיד את רכבו באמצע נתיב נסיעה וגרם לעומס תנועה.

2

מטעם התביעה העידו:

השוטר יהודה אדרי (להלן - השוטר אדרי).

כן הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 - הדוח, ת/2- גליון הרשעות, ת/3 - בקשה להישפט.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

דיון והכרעה

3.         לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם לפני ולאחר שעיינתי בחומרים שהוצגו והוגשו, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי.

א. מטעם התביעה העיד השוטר אדרי.

השוטר אדרי ערך דוח מפורט על האירוע, מסר עדות עקבית שמשתלבת עם הדוח, ואני מקבלת את עדותו כמהימנה.

מהדוח שערך עולה שהבחין ברכב הנאשם, מכיוון מזרח למערב, עומד בנתיב נסיעה, כשרכבים מאחוריו צופרים לו להמשיך בנסיעה, ורכב הנאשם גורם לפקק תנועה ועומד במקום. השוטר סימן לנהג להמשיך בנסיעה אך הנהג לא נסע. השוטר התקדם לעבר הנאשם, ביקש ממנו שיסע, אך הנאשם פתח את חלון שמאל שלו, ואמר לשוטר 'שניה, אני מחכה למישהו'. השוטר ניגש אליו, ביקש רישיונות, והסביר לנהג את מהות העבירה. צוין שנשמר קשר עין רציף, ראות טובה, מזג אויר קייצי.

בתגובת הנאשם לדוח נרשם: "תגובה ראשונה - חכה שניה אני מחכה למישהו שייצא מהדואר. ככה לא מתנהגים. אני עו"ד יודע את העבודה שלי. תגובה משנית - לא אמרתי לך את המילים האלה". צוין בדוח, בכתב יד, שהנאשם סרב לחתום על הדוח והדוח נמסר לו ביד.

עדותו של השוטר השתלבה בדוח שערך, והייתה עקבית.

השוטר העיד שהעבירה זוהתה במסגרת אכיפת עבירה של חניה כפולה ברחוב, בסיור רגלי (עמ' 6 לפרו', ש' 17-18). יום האירוע היה יום שישי, שזהו יום עמוס במקום, ולאחר שראה את הנאשם חונה במרכז הנתיב, סימן לו להמשיך לנסוע (עמ' 6 לפרו', ש' 22-24). כשזה לא נענה לבקשתו, נאלץ לרשום את הדוח (עמ' 7 לפרו', ש' 1-2).

3

לשאלת הנאשם, כיצד חנה רכבו, הבהיר השוטר: "במקביל לדואר... יש שם חניות אלכסוניות ורכב הנאשם חנה בחנייה כפולה, באמצע נתיב נסיעה" (עמ' 7 לפרו', 13-15). כשנשאל על ידי הנאשם האם יתכן ורכבו חנה במקום רק דקה, השיב: "לא. וודאי לא" (עמ' 7 לפרו', ש' 18-21) והבהיר שאפשר לנאשם לעזוב את המקום תוך זמן סביר (עמ' 9 לפרו', ש' 8-9, עמ' 29).

השוטר ציין שבטרם נרשם הדוח ביקש מהנאשם לזוז, הנאשם אמר לו: "חכה שניה, אני מחכה למישהו שיצא מהדואר", והשוטר בתגובה מסר לו שיש רכבים מאחור וביקש ממנו לעזוב את המקום (עמ' 7 לפרו', ש' 26-27). כשהטיח בו הנאשם, בתגובה, בחקירתו, "זה לא מכובד, תתבייש לך", ציין השוטר: "אתה נכנס לפסים אישיים, זה לא ראוי. ביקשתי כמה פעמים שתזיז את הרכב, לא נשמעת, המשכת להישאר שם. לכן נרשם הדוח" (עמ' 7 לפרו', ש' 29-30).

כשנשאל על ידי הנאשם האם שאל אותו למה הוא חונה שם, השיב: "אמרתי לך בבקשה להזיז את הרכב, לא ענית לי. אמרת לי אני מחכה למישהו שיצא מהדואר" (עמ' 7 לפרו', ש' 32). כשנשאל האם ראה אורות מהבהבים, השיב: "לא זוכר" (עמ' 8 לפרו', ש' 1).

כשנשאל שוב, בהמשך, על ידי הנאשם האם שאל אותו למה הוא חונה שם, השיב: "אני חוזר, ביקשתי ממך להזיז את האוטו אמר לי חכה שניה, אני מחכה שמישהו יצא מהדואר. אמרתי לך תזיז את הרכב יש עומס תנועה, רכבים צופרים. זה מה שביקשתי. לא נשמע להוראותי, קיבל דוח. חד משמעית. אני קודם כל ניגש ומבקש להזיז את האוטו. אני מבין שזה יום שישי ובמקום עמוס, דואר ומאפיה, אבל כשאדם מסרב להקשיב, אני מחכה, ומזדהה כעורך דין, זה לא צריך להשפיע על השיקול של דעתי באותו רגע" (עמ' 8 לפרו', ש' 3-7).

כשנשאל על ידי הנאשם, האם בעת שפנה אליו, הזדהה כשוטר, ציין השוטר שבעת האירוע לבש מדים וחבש כובע, והיה מזוהה כשוטר (עמ' 7 לפרו', ש' 4).

כשנשאל השוטר על ידי הנאשם באיזה אופן פנה אליו, השיב: "לכל אזרח אני פונה בשיא הנימוס.... הדוח זה מלפני שלוש שנים, איך ניגשתי אליך במועד הדוח אינני זוכר, אני מאמין שפניתי בצורה מנומסת ומכובדת אך לא היית הולך לקת"צ ומעלה את הטענות שלך ולא היינו נפגשים כאן" (עמ' 7 לפרו', ש' 6-11). השוטר ציין בעדותו שאינו מכיר את הנאשם, שאינו מזהה אותו באולם, אין לו כל עניין אישי נגדו, ומדובר בעניין מקצועי בלבד (עמ' 7 לפרו', ש' 23-24).

כשנשאל על ידי הנאשם האם כשפנה אליו לא ביקש ממנו לעבור לצד השני, השיב: "לא. חד משמעי", וציין שהדוח ניתן במקום בו עמד הרכב (עמ' 8 לפרו', ש' 15-17). בהמשך, כשנשאל על כך, בשנית, ציין: "ביקשתי ממך לעזוב את המקום משלא ענית קיבל דוח" (עמ' 9 לפרו', ש' 5-6). כשנשאל האם היו עמו שוטרים נוספים, השיב בשלילה (עמ' 9 לפרו', ש' 3-4, ש' 26).

לסיכום, התרשמתי שלשוטר אין כל היכרות מוקדמת עם הנאשם ואין כל סיבה שיטפול עליו אשמת שווא.

4

כעולה מגרסתו, הנאשם חנה בעת האירוע במרכז הנתיב, בחניה כפולה, וכתוצאה מכך גרם לעומס תנועה בנתיב. השוטר שהיה במקום, ללא ליווי של שוטרים נוספים, ביקש מהנאשם להמשיך בנסיעה, והנאשם לא המשיך וציין שהוא ממתין למישהו שיצא מהדואר. על אף שהשוטר ביקש מהנאשם מספר פעמים שיזיז את רכבו, הנאשם לא נשמע להוראותיו, ועל כן ניתן לו דוח במקום. מעדותו של השוטר התרשמתי שבעת הארוע לבש מדים וחבש כובע, וניתן היה לזהות שמדובר בשוטר.

ב. הנאשם מסר גרסה כבושה, שהועלתה לראשונה בבית המשפט, בעדותו נפלו מספר סתירות, והתרשמתי שאינה מהימנה. עדותו לא נתמכה בכל ראיה נוספת, ואת העד היחיד שיכול היה להביא מטעמו, על מנת לחזקה, לא זימן. בתגובת הנאשם לדוח נרשם: "תגובה ראשונה - חכה שניה אני מחכה למישהו שייצא מהדואר. ככה לא מתנהגים. אני עו"ד יודע את העבודה שלי. תגובה משנית - לא אמרתי לך את המילים האלה". צוין בדוח, בכתב יד, שהנאשם סרב לחתום על הדוח והדוח נמסר לו ביד.

הנאשם, עורך דין במקצועו, מסר בעדותו שבעת האירוע היה בדרכו למשרדו, ברחוב העצמאות, שממוקם מרחק של 2 צמתים מהצומת בו קיבל את הדוח. לדבריו, לא התכוון לעצור כלל במקום, אולם לאחר שעבר את הרמזור נדלקה ברכבו נורה צהובה, ועל כן חנה בצד לבדוק את העניין. לטענתו, עצר במקום שאין בו חניה, אלא קיוסק לוטו והוא חנה "בדיוק לידו", ללא שהפריע לתנועה, והדליק אורות מהבהבים להתריע על תקלה ברכבו. לפתע, לטענתו, הגיע השוטר אדרי, מלווה בשני שוטרים נוספים, והחל לצעוק "זוז, זוז". בתגובה סימן לו הנאשם ואמר לו שיירגע. השוטר סימן לו לבוא אליו, והנאשם אמר לשוטר שיש לו כנראה תקלה, שהוא בודק, שיתקשר למכונאי רכב, והשוטר החל לצעוק ורשם לו דוח. לטענתו, על אף כל נסיונותיו לשכנע את השוטר שיראה את התקלה בלוח השעונים של הרכב, השוטר ניגש אליו והחל לצעוק לעברו. לדבריו, לא היה עמו אף אדם נוסף, והוא לא ירד לדואר, היות שלא היה לו מה לעשות בדואר, והתכוון לנסוע לכיוון משרדו. לולא התקלה, לדבריו, לא היה חונה במקום (עמ' 10 לפרו', ש' 11-22).

בהמשך עדותו שב וציין הנאשם שרכבו לא חנה בנתיב, ובלשונו: "יש דוכן של לוטו ולידו מדרכה שלא קשורה למקומות חניה ובמקום הזה חניתי" (עמ' 12 לפרו', ש' 8-9, עמ' 12 לפרו', ש' 11).

עם זאת, כשנשאל מדוע לא תיעד שהרכב לא היה על הנתיב, כטענתו, טען שהשוטר ביקש ממנו לעבור למקום אחר, סבר שהשוטר רק רוצה להסביר את עצמו שם, לא חשב שיינתן לו דוח, ועל כן לא הספיק לתעד את העניין (עמ' 12 לפרו', ש' 14-17). ובהמשך, כשנשאל, אם כן, מדוע לא צילם את המקום לאחר קבלת הדוח, ציין: "לקחת את הרכב, לשים אותו שם ולצלם? כבר עברנו את השלב הזה. לא צילמתי... אחרי מה שעשה לי לא יכולתי, לחזור אחרי שניתנה לי העבירה, מה המשמעות של זה. להחזיר את הרכב למקום?" (עמ' 12 לפרו', ש' 18-23).

בעדותו, כשעומת עם טענת התובע שנורה צהובה אינה מצביעה על סכנה ונשאל האם יש לו תיעוד בעניין זה, טען, לראשונה, שלאחר האירוע לקח את הרכב לתיקון באזור התעשיה, אצל בן דודו, והרכב נמצא תקין (עמ' 13 לפרו', ש' 9-11). עם זאת אישר שבן הדוד לא זומן להעיד (עמ' 13, ש' 13).

5

זאת ועוד, הנאשם ציין בעדותו שעברו התעבורתי נקי (עמ' 10 לפרו', ש' 11-22), אולם מגיליון הרשעותיו, שהציג ב"כ המאשימה בדיון, עלה שזה כולל 2 הרשעות, האחת מיום 10.5.05, בגין שימוש בטלפון, בנהיגה, שלא באמצעות דיבורית, ופניה ימינה שלא בקשת חדשה (משנת 1998). כשאומת עם הגיליון טען שמדובר בעבירה משנת 1998 שהתיישנה (עמ' 11 לפרו', ש' 4).

זאת ועוד, בדוח צוין שהדוח נמסר לנאשם ביד, לאחר שהנאשם סרב לחתום עליו. בעדותו טען הנאשם שלא קיבל את הדוח ביד והדוח נשלח לו בדואר (עמ' 11 לפרו', ש' 21). כשעומת עם הבקשה להישפט שהוגשה מטעמו (ת/3), שלטענת התובע התקבלה עם הדוח, שב וטען שקיבל את הדוח בדואר (עמ' 11 לפרו', ש' 23). מנגד אישר שחתימתו מופיעה על הבקשה להישפט (עמ' 11 לפרו', ש' 25).

יצוין, מנגד, שעדותו תמכה בגרסת השוטר בפרטים מסוימים. כך אישר הנאשם שנסע מכיוון מזרח למערב, וששהיה במקום הארוע (עמ' 11 לפרו', ש' 26-27, עמ' 12 לפרו', ש' 1), ולשאלת ב"כ המאשימה האם יש במקום חניות צדדיות, אלכסוניות, וכולן היה מלאות, השיב בחיוב (עמ' 12 לפרו', ש' 5-6). זאת ועוד, כשנשאל בעדותו האם פנה למפקדו של השוטר, אם לטענתו סבר שהשוטר לא פנה אליו בצורה מכובדת, השיב בשלילה (עמ' 12 לפרו', ש' 32-33). יצוין שהנאשם אישר שאין לו כל היכרות מוקדמת, או עניין אישי, עם השוטר אדרי (עמ' 13 לפרו', ש' 14-17).

לסיכום, גרסתו של הנאשם הועלתה לראשונה בעדותו, לא הייתה עקבית, ונפלו בה סתירות. בעדותו טען, לראשונה, שעצר במקום הארוע, עקב נורית צהובה שנדלקה, ושלאחר הארוע נסע לבדוק את התקלה במוסך אצל בן דודו, אולם את בן הדוד לא זימן לחקירה. כלל ידוע הוא שאי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת חשד לפיו בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו של עד זה ויוצרת הנחה לפיה עדותו של עד כזה עלולה הייתה לחזק דווקא את עמדתו של הצד שכנגד. ראה לעניין זה ע"פ 6056/07 יעלב אלחמידי נ' מדינת ישראל (2009) וע"פ 11331/03 קיס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3), 453 (2004)]

זאת ועוד, הנאשם טען שגליון הרשעותיו נקי, אולם בחינתו העלתה שלחובתו 2 הרשעות קודמות. כך טען שהדוח לא נמסר לו ביד, אולם, מנגד, אישר שקיבל את הבקשה להישפט.

ג.         לסיכום, עדותו של השוטר הייתה עקבית ומהימנה. כעולה ממנה, הנאשם עצר במרכז נתיב הנסיעה, גרם לעומס בנתיב, וכשהשוטר דרש ממנו להמשיך בנסיעה, סרב לעשות כן, ונרשם לו דוח. עדותו של הנאשם, מנגד, הייתה בגדר עדות כבושה, נפלו בה סתירות, והתרשמתי שאינה מהימנה. זאת ועוד, בפרטים מסוימים תמכה עדותו בגרסת התביעה, ואת העד היחיד שיכול היה, לכאורה, לתמוך בגרסתו, לא זימן לעדות.

6

ד.         נוכח האמור, לאחר שהזהרתי את עצמי שמדובר בגרסה מול גרסה אני קובעת כי אני מעדיפה את גרסת התביעה על פני גרסת הנאשם.

לסיכום, המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את המיוחס לנאשם בכתב אישום. לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של גרימת הפרעה לתנועה בנהיגה ברכב, בכך שהנאשם העמיד את רכבו באמצע נתיב נסיעה ובכך גרם לעומס תנועה, בניגוד לתקנה 21(ב)(3) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין לצדדים ותזמנם לטיעונים לעונש ליום 23.6.20 בשעה 11:30.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תש"פ, 08 יוני 2020, בהעדר הצדדים.