1

2

רקע:

1.      על פי הנטען נהג הנאשם ביום 09.09.16 בצומת הרחובות בארי והמלך ג'ורג בירושלים ולא ציית לאור האדום שהיה בכיוון נסיעתו, לא עצר לפני מעבר חצייה, ונכנס לצומת בניגוד לאור האדום. לנאשם מיוחסת עבירה בניגוד לתקנה 22{א} לתקנות התעבורה.

2.      ביום 25.09.16 הגיש הנאשם בקשה להישפט, וביום 30.10.16 קיבל הודעה לפיה בקשתו התקבלה.

3.      ביום 27.07.17 התקיים דיון ראשון בבית המשפט, במהלכו הודיעה המאשימה כי אין בתיק אישור מסירה והיא מבקשת לדחות את מועד הדיון לצורך איתורו של הנאשם. כך גם בדיון שנערך ביום 03.10.17.

4.      ביום 16.11.17 ובהעדר איתור הנאשם הותלו ההליכים בתיק.

5.      ביום 23.10.18 ולבקשת המאשימה חודשו ההליכים בתיק זאת לאחר איתורו של הנאשם.

תמצית טיעוני הצדדים :

6.      טרם הדיון (ביום 2.12.18) הוגשה מטעם ההגנה בקשה למחיקת כתב האישום זאת בשל התיישנות. על פיה ובהתאם להוראת סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, היה על המאשימה לשלוח לנאשם זימון למשפט בתוך 12 חודשים מיום קבלת פנייתו בבקשה להישפט (דהיינו מיום: 30.10.2016). לאחר שחלפה שנה ממועד זה הרי שיש לקבל הטענה ולהורות על מחיקת האישום.

7.      המאשימה מתנגדת לבקשה ומציינת, כי בשל הקושי לאתר את הנאשם הותלה התיק, אולם מיד כשאותר חודשו ההליכים נגדו. המאשימה מוסיפה כי "התליית הליכים" בתיק עוצרת את מרוץ ההתיישנות בעבירה שבגינה הוגש כתב האישום, ובנסיבות האמורות יש לדחות את הבקשה.

דיון:

9.         סעיף 230 קובע כדלקמן:

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו..."

10.       בענייננו, הוצגה ראייה מטעם ההגנה ("אישור קבלת פנייה לדוח") לפיה המאשימה קיבלה את בקשתה להישפט ביום 30.10.16. ממועד זה מתחיל להימנות מרוץ הזמנים זאת בהתאם ללשון הסעיף. במהלך תקופה זו ועד ליום 16.11.17 (מועד ההתלייה), חלפה תקופה העולה על שנה.

3

            סעיף 94 א לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו "התליית הליכים" קובע:

בדברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 16), התשנ"ג - 1993 הוסברה הוראה זו (ס"ח 277):

"במקרים לא מעטים, נאשמים אינם מתייצבים להמשך הדין ואין למוצאם. במקרים אלה אין התביעה מוכנה לבקש ביטול האישום, מאחר שביטול זה כמוהו כזיכוי בדין. עיכוב ההליך בידי היועץ המשפטי לממשלה אינו מסייע, כי ניתן לחדש את ההליכים רק עד תום תקופות מסוימות מיום החלטת העיכוב. התוצאה היא שתיקים אלה נשארים תלויים ועומדים לפני בית המשפט, שנאלץ מעת לעת לקיים ישיבה לבירור המצב, דבר המכביד על הפעילות השוטפת של בתי המשפט.

4

מוצע לקבוע הליך חדש של התליית הליכים שלפיו יוכל בית המשפט, כל עוד לא גזר את דינו של נאשם, להתלות הליך פלילי על פי בקשת בעל דין, כאשר לא ניתן לאתר את הנאשם. התלייה זו לא תהווה זיכוי נאשם.

כמו כן מוצע לקבוע הוראה המסייגת את ההוראות הקיימות בסעיף 9 לחוק, בשל התיישנות עבירה, ולקבוע שהתקופה שבין התליית הליך לבין המועד שבו ניתן לבקש את חידושו, לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות. זאת מאחר שהיעדרו של נאשם ממשפטו מהווה התנהגות פסולה מטעם הנאשם, שאין הצדקה שיהנה ממנה".

11.       מלשון הסעיף ומדברי ההסבר לחוק עולה, כי במקרים בהם הנאשם אינו מתייצב לדין ולא מצליחים למצוא אותו, בית המשפט רשאי, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע להתלות את ההליכים. ומרוץ ההתיישנות ממועד ההתליה יפסק ויאפשר למצוא את הנאשם מבלי חשש שההתיישנות בעבירה תחול.

"הוראה זו קובעת כי בית משפט בפניו הוגש כתב אישום, רשאי להתלות הליכים אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, ואם חמק הנאשם מן הדין, לא תחושב תקופת ההתליה עד לחידוש ההליכים במניין תקופת ההתיישנות" (ראו: ע"פ 2144/08 אברהם מונדרוביץ נ' מדינת ישראל).

12.       בענייננו התליית ההליכים נכנסה כאמור לתוקף בתאריך 16.11.17, אולם תאריך תחילת מרוץ ההתיישנות החל ביום 30.10.16. ז"א כבר במועד ההתליה חלה התיישנות על העבירה, זאת בהתאם להוראת סעיף 230 לחוק הסדר הדין הפלילי.

13.       בנסיבות האמורות אני מקבל את הטענה ומורה על מחיקת האשיום.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' אדר ב' תשע"ט, 13 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.