1

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגת רכב בשכרות לאחר שבגופו נמצא ריכוז אלכוהול של 335 מ"ג לליטר אוויר נשוף.

טיעוני הצדדים

1.         התביעה עותרת להשית על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, פסילה ממושכת וענישה נלווית. היא מנמקת עמדה זו בעברו התעבורתי של הנאשם הכולל הרשעה בעבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים משנת 2017 ובריכוז אלכוהול משמעותי שנמדד באירוע הנדון.

2

ההגנה טוענת כי ניתן להסתפק בפסילה מתונה יחסית, מאסר על תנאי, צו של"צ וענישה נלווית. היא מנמקת עמדה זו בכך שריכוז האלכוהול שנמדד אינו משמעותי ומבחן המאפיינים תקין יחסית. הנאשם הורשע בעבר בעבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים ולא בעבירה חמורה יותר של נהיגה בשכרות ויש לכך משמעות לעניין הענישה בתיק זה. עוד מציינת ההגנה כי העובדה שהנאשם בחר להילחם על חפותו אינה צריכה לעמוד לו לרועץ בעת גזירת הדין.

דיון והכרעה

3

2.         לחובת הנאשם הרשעה משנת 2017 שעניינה נהיגת רכב בקלות ראש ובהשפעת משקאות משכרים. מעיון בנסיבות האופפות הרשעה זו עולה כי בחודש אפריל 2016 נהג הנאשם בהשפעת אלכוהול, איבד שליטה על רכבו והרכב התהפך. לדברים אלה יש חשיבות לענייננו משום שרק 4 חודשים לאחר אותו אירוע, ביום 13.8.16, נהג הנאשם כשהוא שיכור כעולה מקביעת הכרעת הדין בתיק זה. מדובר אפוא בשתי עבירות דומות שנעברו בפער זמנים קצר של 4 חודשים לערך. זאת ועוד, מעבר לסמיכות הזמנים בין העבירות ומעבר לכך שמדובר בעבירות בנות אותה "משפחה" שיסודותיה כוללים צריכת אלכוהול ונהיגה הרי שלטעמי ברור מנסיבות הרשעתו הקודמת של הנאשם משנת 2017 כי הגם שלכאורה עבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים נחשבת "קלה יותר" בהשוואה לעבירה של נהיגה בשכרות הרי שמכלול הנסיבות האופפות את האירוע בגינו הורשע הנאשם בשנת 2017 (נהיגה בקלות ראש, אובדן שליטה ברכב ותאונה) מלמדים כי הסכנה שיצר אותו אירוע לנאשם וליתר משתמשי הדרך אינו נופל בדבר מן הסיכונים העשויים להתממש בעקבות נהיגת רכב בשכרות. בית המשפט המחוזי בת"א הביע עמדה דומה בציינו: " המערער הורשע בכך על פי הודאתו כאשר שנה וחצי קודם לכן כבר נשפט על עבירה זו. בתיק הקודם תוקן כתב האישום והוא הורשע לפי תקנה 26 (2) לת"ת ולא בעבירת השכרות "הקלאסית" אלא בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אך בית משפט קמא בטיעון לעניין זה דחה את הטענה ובצדק. בקליפת אגוז אומר כי בית משפט קמא אמר ששכרות היא שכרות היא שכרות כאשר עסקינן בבטיחותם של עוברי הדרך". (עפ"ת (ת"א) 10201-06-16 קובליוב נ' מדינת ישראל). לאחר שהבהרתי מהן הנחות הבסיס לצורך קביעת מתחם העונש, אפנה לבחון את מתחם העונש ההולם בנסיבות

מתחם העונש ההולם

3.         על עבירת השכרות נאמר כי היא "מן הרעות החולות שכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות בבחינת 'מכונת מוות נעה' . ההחמרה היא גישת המחוקק וסטייה ממנה היא חריג והמחמיר אינו מפסיד" ( רע"פ 3638/12 וקנין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). על הקשר בין שכרות לתאונות דרכים נאמר כי " נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט מדיניות של ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות.." ( רע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל ( לא פורסם)).

o       ברע"פ 2238/09 מראד נ' מדינת ישראל נקבע כי עבירה שנייה של נהיגת רכב בשכרות מצדיקה "לכל הפחות" עונש של שני חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, פסילה ממושכת, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס "ולא ניתן לומר כי מדובר בעונש שחורג לחומרא".

o       רע"פ 444/08 יוסף נ' מדינת ישראל -מדובר בשני אירועי שכרות שנעברו בפער של כחודש זה מזה. בשני המקרים נמדד ריכוז אלכוהול גבוה. העונש שאושר כלל 9 חודשי מאסר, מאסר על תנאי בן 15 חודשים ל- 3 שנים, פסילה על תנאי ופסילה בת 18 חודשים.

4

o       עפ"ת ( ת"א ) 8026-07-14 יריב נ' מדינת ישראל נדון עניינו של מי שהורשע בעבירה של שכרות ( 700 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר) ובעברו עבירה דומה. בית המשפט אישר עונש הכולל, בין היתר, 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ו- 36 חודשי פסילה . בית המשפט ציין כי "קשה לי לקבל את הטענה שמי שנוהג פעם שנייה תוך שלוש שנים בשכרות הוא אדם נורמטיבי. מדובר במי שלוקח לידיו באופן פוטנציאלי את חייו שלו ואת חיי האחרים על הכביש, גורם לסכנה חמורה ומידית בחיי אדם"

o       בעפ"ת 10201-06-16 קובליוב אושר בעניינו של מי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות ובעברו הרשעה בעבירה של נהיגת בהשפעת משקאות משכרים עונש הכולל מאסר מותנה בן 12 חודשים ל- 3 שנים, מאסר בפועל אשר יכול וירוצה בעבודות שירות למשך 6 חודשים, פסילה בת 34 חודשים ופסילה מותנית בת 12 חודשים ל- 3 שנים.

4.         לאור כל האמור אני סבור כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע בין 24 חודשי פסילת רישיון , פסילה מותנית, קנס ומאסר על תנאי ועד 30 חודשי פסילה, פסילה מותנית, קנס, מאסר על תנאי ומאסר בפועל עד 6 חודשים אשר יכול וירוצה בעבודות שירות (או צו שירות לתועלת הציבור).

5.         לצורך קביעת העונש אינני זוקף לחובת הנאשם את העובדה שבחר לנהל הוכחות. עם זאת, לא שוכנעתי כי הנאשם נוטל אחריות על מעשיו ומפנים את חומרתם. האירוע נשוא דיון זה אירוע כ-4 חודשים בלבד לאחר שהנאשם נהג בהשפעת אלכוהול ורכבו התהפך. כל בר דעת היה אמור לראות באירוע כזה "תמרור אזהרה" בדבר סיכוני נהיגה בהשפעת אלכוהול. הנאשם, כך נראה, בחר להתעלם לחלוטין מאותו תמרור אזהרה שכן לא חלפו אלא 4 חודשים לערך והנאשם שב ואחז בהגה והפעם כשהוא שיכור. אציין כי להיעדר ההפנמה חשיבות מיוחדת במקרה זה בשים לב לכך שמדובר בכשל שני מסוגו לנאשם. אני סבור שיש לזקוף לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי. לאור כל האמור אני סבור כי ראוי לגזור על הנאשם, בגדר המתחם שהוצג, את העונשים הבאים:

5

1.      28 חודשי פסילת רישיון בניכוי פסילה מנהלית בת 30 יום שרוצתה. הנאשם יפקיד רישיונו במזכירות בימ"ש זה עד ולא יאוחר מיום 28.3.19.

2.      פסילה מותנית בת 12 חודשים למשך 3 שנים שתחול על עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בהשפעת משקאות משכרים או נהיגה בזמן פסילה.

3.      מאסר מותנה בן 8 חודשים ל- 3 שנים שיחול על העבירות בסעיף 2 לגזר הדין.

4.      קנס בסך 1500 ₪ לתשלום ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מ 28.2.19 ובכל 28 לחודש עוקב לאחר מכן.

5.      צו של"צ בהיקף 100 בהתאם לתכנית שגיבש שירות המבחן.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בת"א תוך 45 יום

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, 29.1.19 , במעמד הנוכחים.