1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 17.05.16.

במסגרת פסק הדין הטלתי על המבקש קנס בסך של 500 ₪ בגין עבירה של נהיגה שלא בצידו הימני של הכביש , בניגוד לתקנה 35 לתקנות התעבורה.

לטענת המבקש, הופתע לגלות שנשפט בהעדר שכן הוא עצמו שלח בקשה להישפט ומעולם לא קיבל זימון לדיון. כמו כן, מבקש שיינתן לו יומו בבית המשפט על מנת שיוכל להשמיע את דבריו בעניין העבירה.

המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה, מהטעם שההזמנה לדין נשלחה לכתובת אותה ציין המבקש על גבי הבקשה להישפט וחזרה בציון "לא נדרש" ולכן קמה חזקת המסירה בוודאי כשמדובר בדואר רשום. בנוסף, דין טענת עיוות הדין להידחות.

2

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, סבור אני כי אין מקום להיעתר לבקשה. הזימון לדיון נשלח למבקש לכתובת שמסר וחזר בציון "לא נדרש" כך שעל המבקש להלין על עצמו אם בחר שלא לדרוש את דבר הדואר יתרה מכך המדובר בדו"ח ברירת משפט ואי העתרות לבקשה לא יגרום לעיוות דין במיוחד לאור העונש הקל הטמון בחובה.

גם, לא ערך הנאשם כל בירור כדי להוכיח כי אי קבלת הזימון אינה באשמתו.

במצב דברים זה, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ו, 11 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.