1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 9.10.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי חגירת חגורת בטיחות ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

3.         ב"כ המבקש טען כי כתוצאה מרישום שגוי, הדיון אשר היה קבוע ליום 9.10.18 נרשם במשרדו בטעות ליום 9.11.18. טען כי כאשר במשרדו הכינו את התיקים לתאריך המאוחר, התבררה הטעות וכן התברר כי המבקש נשפט בהיעדרו. בנסיבות אלה טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום עיוות דין למבקש, ועל כן ביקש לבטל את פסק הדין.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונלקח על ידי מיופה כוחו העונה על השם "אחלאם", ומכאן שמדובר בהמצאה כדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         אין מחלוקת כי ההזמנה לדיון הומצאה למבקש כדין.

8.         באשר לטענת ב"כ המבקש כי שגה ברישום מועד הדיון, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

9.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ובנסיבות אלה לא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה ובשים לב לעברו התעבורתי.

10.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

11.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 28.1.19

12.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.