כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שכאשר נהג הנאשם במכונית בשד' רוקח בת"א ממזרח, חניון רידינג מערב, נסע הוא שלא בכוון הנסיעה המותר וזאת בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולנוכח כך נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד בדיון ההוכחות השוטר מר אדיר באדר (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגשו הראיות הבאות: הדו"ח שערך השוטר ובמצורף אליו מזכר שערך (סומנו ת/1) וכן סרטון מצלמת גוף (ת/3).

מעבר לכך ובמסגרת ראיות התביעה במשפט, בהסכמה , הוגש ע"י התביעה תצלום אשר הנאשם צילם ושלח במסגרת פנייתו עת ביקש הוא להישפט (סומן ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1).

הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר שבחנתי את הראיות והתרשמתי ישירות מהעדויות, וכן לאחר שנתתי דעתי לתוכן סיכומי הצדדים, ואף לאחר שלקחתי בחשבון שעד תביעה יחיד מטעם התביעה בתיק זה, הגעתי לכלל מסקנה שהתביעה הוכיחה כנדרש את המיוחס לנאשם בכתב האישום.

ואלה הם נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

השוטר ערך דו"ח מפורט אשר מן הפרטים המצויים בנסיבות הרשומות בו עולה שתצפיתו של השוטר אל עבר התנהלותו של הנאשם עם רכבו, וכן השלכותיה של התנהלות זו מצד הנאשם במובן זה שכלי רכב אחרים שנאלצו לסטות בשל כך, היתה תצפית קרובה מאד.

השוטר תיאר בדו"ח הן את נתיבי הכביש והמסומן בנתיבי הכביש מבחינת כיווני הנסיעה המותרים; הן את מיקומו של רכב הנאשם; הן את מיקום הניידת; הן את מהלכיו של הנאשם ואת מהלכיה של מונית שהיתה במקום; והן את העובדה כאמור שכלי רכב אחרים נאלצו לסטות בשל מעשהו של הנאשם.

השוטר גם רשם שנשמר קשר עין רצוף.

השוטר גם רשם באופן אובייקטיבי את דברי הנאשם על אתר : "לא נסעתי".

הנאשם בחר לחקור את השוטר בחקירה נגדית קצרה בבית המשפט ואף מבלי לעמת כלל את השוטר בחקירה הנגדית עם נקודות אשר הנאשם בחר להעלות לראשונה רק בעדותו של הנאשם בפרשת ההגנה , וכל זאת למרות שבית המשפט הסביר לנאשם את חשיבותה של חקירה נגדית וגם לא הגביל את הנאשם בכל זמן או בהצגת כל שאלה לשוטר עת עמד השוטר מול דוכן העדים.

כך למשל, רק בחקירה הראשית בפרשת ההגנה מפי הנאשם, ובעת שהשוטר כבר סיים עדותו ושוחרר זה מכבר לעבודת יומו, נשמע לראשונה מפי הנאשם שלשיטתו השוטר בכלל עצר אותו עוד לפני הצומת אשר בה נטען כי בוצעה העבירה.

בהקשר זה יש לומר כי בפרט בנקודה מהותית שכזו ראוי היה שהנאשם יעמת את השוטר מול דוכן העדים אך כאמור הנאשם בחר שלא לעשות כן.

ולגוף הטענה האמורה של אכיפה עוד לפני הצומת , ובכל הכבוד, מוצא אני אותה אף כבלתי מבוססת וזאת לאור הנראה בסרטון ת/3 ובתצלום ת/2, וכן, בנוסף לכך, הנאשם הנכבד לא הסביר כלל מדוע בעצם בחר הוא אם כך לצלם בת/2 מיקום שהוא בכלל ,לגרסתו (בביהמ"ש), איננו המיקום הנכון שבו לדבריו עוכב.

זאת ועוד, אין בידי להתרשם עפ"י עדותו של השוטר שהעיד בפני, כי הוא היה נותן כביכול דו"ח לנאשם עוד בכלל בטרם ההגעה לצומת הרלבנטי ועוד בטרם יכולה בכלל להתגבש העבירה המדוברת.

אין טענה בפי הנאשם כי היתה כביכול היכרות קודמת בין השוטר לנאשם או כי היה כביכול ענין לשוטר לטפול על הנאשם דנן סתם כך אשמה.

כאמור , לאור קירבת התצפית וטיב התצפית של השוטר , ולאור כך שהנאשם גם בחר שלא לחקור את השוטר מהותית נגדית, גם אין בידי יסוד לסבור שהשוטר נקלע לטעות בהבחנה.

הנאשם גם לא הביא לעדותו מי מחמשת הנוסעים שהיו עמו ברכב בעת האירוע כדי לנסות ולתמוך בגרסתו.

הנאשם טען כי היו אלה בני משפחה מחו"ל. עם זאת הנאשם גם לא ביקש דחיה של דיון ההוכחות למועד אחר כלשהו אשר אולי מי מהם היה מגיע שוב לארץ ויכול היה להעיד.

כעולה מן הסרטון (ת/3) ומהתצלום (ת/2) , מבחינת נראות , קיימת היתה תאורה ראויה במקום האירוע וגם החיצים שעל הכביש לנתיבי הנסיעה היו מסומנים היטב.

כאמור, לא נסתר שניידת השוטר נעה ממש בסמיכות לרכב הנאשם וכי גם נשמר כאמור קשר עין.

השוטר גם רשם כאמור , וגם הסביר בבית המשפט, כיצד גרמה התנהלותו של הנאשם עם מכוניתו לכך שכלי רכב אחרים שנעו לגיטימית ישר, לסטות שמאלה בהינתן כניסתו של הנאשם לנתיבם.

בהסתמך על עדות השוטר , ומשלא מצאתי כי עלה בידי הנאשם לנטוע בגרסת השוטר ספק סביר או לסתור כל פרט שבה, ומשנגד מצאתי תמיהות בכל הכבוד בעמדת הנאשם בקשר עם מיקום עיכובו במובן שעמדה זו איננה מתיישבת עם הראיות, איננה מסבירה מדוע אם כך הנאשם לא בחר לצלם את מיקום האירוע ומיקום עיכובו לגרסתו שלו, וגם איננה גרסה שהנאשם בחר להציג כלל לשוטר במסגרת החקירה הנגדית שניהל מול השוטר, מוצא אני כאמור בסופו של יום לקבוע שעובדות כתב האישום בתיק זה הוכחו כדבעי.

הנאשם מורשע לפיכך בזאת בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום 9.1.2023 , במעמד הצדדים.