1

1.         בתיק זה ניתן פסק דין ביום 23.6.15. בגדר גזר הדין עוכב תחילת ריצוי עונש הפסילה עד 1.8.15. בעקבות פסק הדין הגיש ב"כ המבקש בקשה לעיכוב ביצוע נוסף של הפקדת הרישיון. בכותרת הבקשה נכתב כי עיכוב הביצוע מבוקש עד 25.8.15 ואילו בגוף הבקשה נכתב כי עיכוב הביצוע מבוקש עד 28.5.15. כבר בשלב זה ברור כי נפלה בבקשת ב"כ המבקש טעות סופר שכן תאריך היעד לסיום עיכוב הביצוע קודם, כרונולוגית, למועד מתן גזר הדין.

2.         ב"כ המשיבה ציין בתגובה כי נוכח אי הבהירות ביחס לתקופה שעד אליה מבוקש עיכוב הביצוע מבוקש כי ב"כ המבקש יבהיר בקשתו. בהחלטה מיום 19.7.15 צוין כי בבקשה נפלה טעות סופר והתאריך הנכון שעד אליו מבוקש לעכב הביצוע הוא 25.8.15. ב"כ המשיבה הגיב להחלטה זו וציין כי לא ברור עד מתי מבוקש עיכוב הביצוע וכי לאחר הבהרת ב"כ המבקש ניתן יהיה להידרש לבקשה.

דיון

2

3.         אין חולק כי בבקשה נפלה טעות סופר בנוגע לתאריך שעד אליו מבוקש עיכוב הביצוע. כזכור, פסק הדין ניתן ביום 23.6.15 ועל כן אין להעלות על הדעת כי עיכוב הביצוע מבוקש עד 28.5.15, מועד הקודם למתן גזר הדין. יש עם זאת היגיון רב בנוגע לתאריך של 25.8.15- כאמור בכותרת הבקשה - בשים לב לכך שבגזר הדין עוכבה הפקדת הרישיון עד 1.8.15.

4.         ומכאן לגופו של עניין: בקשות מעין אלה ראוי ונכון להעלות לפני מועד גזר הדין ולא אחריו שכן השינוי המבוקש נוגע לתחילת ריצויו של אחד העונשים שהוטלו על המבקש. במקרה שלפני, המבקש היה מיוצג במסגרת ההליך בו ניתן פסק הדין ולא הייתה כל מניעה כי תועלה באותה עת כל טענה ביחס לעיתוי הפקדת הרישיון. עיון בפרוטוקול הדיון מראה כי הדבר לא נעשה אלא לאחר סיום ההליכים בתיק ומשעה שבימ"ש זה קם מכיסאו. בנסיבות אלה, ועם כל ההבנה לאילוציו של המבקש, אין בידי לקבל בקשה זו בעיתוי בו הוגשה ואני נאלץ לדחותה. המבקש יפקיד רישיונו במועד שנקבע בגזר הדין.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, בהעדר הצדדים.