1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 4.5.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, ונגזר עליה קנס בסך של 1,500 ₪.

3.         ב"כ המבקשת טען כי המבקשת מעולם לא קיבלה זימון לדיון ולא ידעה אודות הדיון. טען כי לא הוצג אישור מסירה המעיד על הזמנת המבקשת לדיון. טען כי המבקשת ממשפחה גדולה ובין בני משפחתה ישנם אנשים רבים נוספים הנושאים שמות דומים לשם המבקשת ולכן מתעורר ספק ממשי כנגד המסירה. טען כי המבקשת ניגשה לאחרונה למשרד הרישוי כדי לחדש רישיונה ואז הופתעה לגלות כי נרשמו לחובתה נקודות בגין הרשעתה בעבירה זו. טען כי למבקשת יש טענות הגנה בעלות משקל. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש ליתן לה יומה בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי זימון לדיון נשלח למבקשת כמצוין בבקשה להישפט וחזר בציון לא נדרש. טענה כי המבקשת ידעה על קיומו של ההליך המשפטי בגינו ביקשה להישפט והיה עליה לברר את המועד לאחר שלא קיבלה תשובה ממפנ"א. טענה כי המבקשת לא פירטה את סיכויי הגנתה וכי הבקשה הוגשה בשיהוי.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתה של המבקשת והודבק לאחר ביקור שלישי במקום. מכאן, שבוצעה מסירה כדין. המבקשת לא הוכיחה כי לא קיבלה את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בה ומכאן שלא הפריכה את חזקת המסירה, ולא התייחסה לאישור המסירה הסרוק בתיק. אשר לטענת המבקשת כי ישנם אנשים רבים במשפחתה הנושאים שם הדומה לשמה ולכן מתעורר ספק ביחס למסירה, מדובר בטענה בעלמא, ומכל מקום דבר הדואר נשלח כאמור לכתובתה.

8.         מעבר לכך, המבקשת לא הציגה טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת תואם את הקנס שנקבע לצד העבירה בחוק ובנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.