1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 3.5.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, ונגזר עליו קנס בסך 600 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים וחרף היעדר תגובת ב"כ המשיבה החלטתי לדחות הבקשה.

2

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי מיופה כח של הנמען הרשום בשם "סאמר" אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 16.8.21. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין, ומכאן שקמה חזקת המסירה. עוד יצויין כי בתיק קיים אישור מסירה נוסף, מיום 26.1.22, ממנו עולה כי דבר הדואר "לא נדרש" ע"י המבקש. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו כאשר טענתו כי החתימה על גבי אישור המסירה אינה שלו, אינה רלוונטית בשים לב לכך שדבר הדואר נמסר לאחר, כאמור לעיל, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

6.         מעבר לכך, טענת המבקש כי לא הוא נהג ברכב במועד ביצוע העבירה אלא אחיין שלו אינה מצדיקה קבלת בקשתו, משניתנה לו ההזדמנות להעלות את טענותיו בבית המשפט אך הוא בחר שלא להתייצב לדיון למרות שזומן כאמור. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' תמוז תשפ"ב, 19 יולי 2022, בהעדר הצדדים.