1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד חן הלצבנד

הנאשם בעצמו

 

 

 

1.      הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961.

 

2.      על פי עובדות כתב האישום, ביום 23/02/18 נהג הנאשם ברכב פרטי בעיר ראשון לציון וזאת כשתוקף רישיון נהיגתו פקע ביום 01/05/2007.

ראיות לעונש

3.      המאשימה הגישה גליון הרשעות קודמות בתעבורה ממנו עולה כי לנאשם 39 הרשעות קודמות שהתיישנו כולן, שכן הרשעתו האחרונה הינה משנת 2008.

 

4.      ההגנה הפנתה לפרוטוקול ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 24/06/14 אשר הוגש במהלך שמיעת הראיות, אשר דנה בשאלת אזרח זר, עולה חדש או תושב חוזר הנוהגים בישראל עם רשיון נהיגה זר.

 

2

 

טיעוני הצדדים בפני:

5.      המאשימה טענה כי ביצועה של העבירה מלמד על זלזולו של הנאשם בחוקי התעבורה. לטענתה, הפסיקה רואה בנאשם אשר נהג ללא רישיון נהיגה תקף כנאשם בלתי מורשה. לשיטתה, מתחם העונש ההולם באשר לרכיב המאסר נע ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל ובאשר לרכיב הפסילה, נע מ - 3 חודשי פסילה בפועל ועד מספר שנות פסילה. לאור משך הפקיעה - ביקשה המאשימה להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו עונש הכולל מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות, פסילה בפועל שלא תפחת מ- 24 חודשים ועונשים נלווים. המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה שהוגשה לבית המשפט.

 

6.      מנגד, הנאשם טען כי הינו אזרח זר - צילום דרכונו הבריטי הוגש בעת שמיעת הראיות (נ/2) וכי לו רישיון נהיגה זר אותו הוציא בבריטניה בשנת 2014 והינו תקף עד לשנת 2024 (נ/3). הנאשם ביקש ללמוד גזירה שווה מפסק הדין בעפ"ת 24931-05-14 אלעזה בלאל נ' מדינת ישראל (05/06/14) וטען כי העבירה בה הורשע הינה טכנית בעיקרה.

לשיטתו, מתחם העונש ההולם מתחיל מרכיבי פסילה על תנאי וקנס בלבד. הנאשם ביקש להימנע מהטלת רכיב פסילה בפועל.

עוד חזר על טענותיו כפי שהועלו במהלך שמיעת הראיות ובסיכומיו וציין כי הסתמך על החלטה קודמת של מ"מ ראש לשכת תביעות לחזור בו מאישום בתיק קודם בו יוחסה לו עבירה זהה. הנאשם ביקש לקבל במלואה את עדותו לעניין נסיבות ביטול תיקו הקודם. הנאשם תמך טיעוניו בפסיקה שהוגשה לבית המשפט.

דיון והכרעה

הערך החברתי אשר נפגע ומידת הפגיעה בו

7.      נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף פוגעת בערך החברתי של שלום הציבור ובטחונו, ובעיקר שלומם וביטחונם של כלל המשתמשים בדרך וכן בחובת הציות לחוק.

 

3

8.      עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם משתנה רמת הענישה. כך למשל כשמדובר במי שמעולם לא הוציא רישיון, דרגת החומרה גבוהה שכן מדובר בנהג אשר מעולם לא עבר הכשרה ואינו מיומן ולכן בעצם נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך.

 

9.      שונה המצב ביחס למי שעבר הכשרה והחזיק ברישיון, אך זה פקע או לא חודש בשל נסיבות שונות. במצב דברים זה, החומרה מתבטאת בעיקרה באי הציות לחוק ולעיתים אף בסיכון לשלום הציבור וזאת ככל שזמן הפקיעה ממושך יותר.

 

בעפ"ת (נצרת) 10188-09-20 מדינת ישראל נ' אבו עואד שאדי (21/02/21) נקבע כי אדם הנוהג ברכב שעה שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע למעלה מ- 11 שנים קודם לכן, מביע זלזול בחוק ויתרה מכך - מסכן את שלום ציבור המשתמשים בדרך. עוד נקבע כי "אין בעובדה שפקיעת הרישיון נבעה מהגבלות שהוטלו על המשיב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כדי להפחית ממידת החומרה של מעשי המשיב, אשר בחר לנהוג ברכב חרף הפקיעה ארוכת השנים".

 

בעפ"ת (ת"א) 34721-10-16 יפת משה נ' מדינת ישראל (17.11.2016)‏‏ קבע כב' השופט בן יוסף בעניינו של מערער אשר נהג כאשר רישיון הנהיגה שלו לא בתוקף 6 שנים לערך ולא חודש בשל סיבות כלכליות:

"אמנם אין מדובר בעבירה המצביעה על בטיחות נהיגתו בכביש, אבל חוק הוא חוק ויש להקפיד על נהיגה רק כאשר נהג מורשה לעשות כן."

 

10.  בשים לב למשך פקיעת הרשיון, לסיכון שיצר הנאשם באופן נהיגתו ולכך שבסופו של יום האירוע הסתיים ללא נפגעים בגוף או ברכוש, מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך.

מדיניות הענישה הנהוגה

4

11.  בעניין העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף אשר תוקפו פקע תקופה כבת עשר שנים ומעלה, כאשר לא נלוות לה עבירות בטיחותיות נוספות, נהוגה ענישה המתחילה מרכיב מאסר מותנה ומגיעה עד מאסר בפועל (אשר יכול וירוצה בעבודות שירות) לצד פסילת רשיון בפועל לתקופה החל מ - 3 חודשים (לנהג אשר חידש רישיונו) ועד פסילה לתקופה של 24 חודשים ועונשים נלווים. ראו למשל:

 

רע"פ 2831/19 מוחמד אבו ראס נ' מדינת ישראל (30.04.19)‏‏ - המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (פקע 13 שנים קודם לכן) ונהיגה ברכב ללא ביטוח. למבקש 12 הרשעות קודמות בעבירות דומות ואת העבירה הנוכחית ביצע מספר חודשים לאחר שסיים לרצות 8 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו בגין עבירה דומה קודמת. בית משפט קמא גזר על המבקש מאסר בפועל למשך 12 חודשים, הפעיל עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, כך ש-3 חודשים ירוצו במצטבר והשאר בחופף, והשית עליו עונשים נוספים בדמות 24 חודשי פסילה בפועל, ועונשים נלווים. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

רע"פ 84/16 יאסר בישר נ' מדינת ישראל (02.02.16) - המבקש הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (פקע 8 שנים קודם לכן). למבקש 49 הרשעות קודמות. המבקש חידש רישיונו בטרם נגזר דינו. בית משפט קמא גזר על המבקש 5 חודשי פסילה בפועל ועונשים נלווים. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

רע"פ 1973/13 אסד חסן נ' מדינת ישראל (24/03/13) - המבקש הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (פקע 10 שנים קודם לכן). למבקש עבר תעבורתי ופלילי מכביד לרבות 14 הרשעות מאוחרות למועד הפקיעה. בית משפט קמא גזר על המבקש 45 ימי מאסר בפועל, 12 חודשי פסילה בפועל ועונשים נלווים. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

עפ"ת (נצרת) 10188-09-20 מדינת ישראל נ' אבו עואד שאדי (21/02/21) - המשיב הורשע על פי הודאתו בשני מקרים של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (פקע למעלה מ- 11 שנים קודם לכן). למשיב 25 הרשעות קודמות חלקן מאוחרות ליום ביצוע העבירות. המשיב חידש רישיונו בטרם נגזר דינו. בית משפט קמא גזר על המבקש עונשי פסילה על תנאי וקנס בלבד. ערעור המדינה התקבל והוסף רכיב פסילה בפועל בן 10 חודשים.

5

 

עפ"ת (חיפה) 62364-06-20 מדינת ישראל נ' איגור גורביץ (27/07/20) - המשיב הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (פקע 13 שנים קודם לכן). עברו התעבורתי התיישן. המשיב חידש רישיונו בטרם נגזר דינו. בית משפט קמא גזר עליו רכיבי מאסר מותנה ופסילה מותנית בלבד. ערעור המדינה התקבל והוסף רכיב פסילה בפועל בן 4 חודשים.

 

עפ"ת (מרכז) 11468-06-11 גאנם נ' מדינת ישראל (11/09/11), קבע בית המשפט המחוזי כי העונש הראוי בגין העבירה הנדונה נע בין 3 ל - 9 חודשי פסילה בפועל, הכל תלוי בנסיבות, מיהות העבריין, עברו התעברותי וכן מנעד שיקולים נוסף. שם, למערער היו 35 הרשעות קודמות, מהן 5 דומות. רישיון הנהיגה פקע כשנה וחצי קודם לכן. בערעור קוצר עונש הפסילה והועמד על 5 חודשים.

 

12.  עיינתי בפסיקה אליה הפנה הנאשם בטיעוניו לעונש -

 

הנאשם הפנה לתת"ע (אילת) 2660-06-15 מדינת ישראל נ' ז'וקובסקי (09/12/15) והפנה לפסקי דין רבים המוזכרים באותו פסק דין (תת"ע 8686-07-11, תת"ע 6493-09-14, תת"ע 8889-07-11, תת"ע 3104-02-15 ועוד) - פסיקה זו אינה רלוונטית לעניין שבפני - בכל המקרים שם דובר בנהגים אשר שהו בחול תקופות ממושכות והוציאו במדינת החוץ רשיון נהיגה זר. אותם נהגים חזרו או עלו לישראל ובטרם מתן פסק הדין בתיקיהם - המרו את רישיונם הזר והציגו רישיון נהיגה ישראלי תקף. לכן נגזר דינם בחלק מן המקרים לעונשי מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס, אף ללא רכיב פסילה בפועל.

 

עוד ביקש הנאשם ללמוד גזירה שווה מפסק הדין בעפ"ת (ת"א) 24931-05-14 אלעזה בלאל נ' מדינת ישראל (05/06/14). שם דובר על מערער תושב האזור אשר הציג בערעור רישיון נהיגה תקף לנהיגת רכב באזור. עניינו חוסה אם כן תחת תקנה 578א לתקנות התעבורה ("יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל") וזאת להבדיל מן הנאשם שבפני.

 

6

13.  באשר לרכיב הפסילה בפועל, עבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, ביחס למי שהיה ברשותו רישיון נהיגה בעבר ולא חידשו, איננה נכללת בעבירות התוספת הראשונה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ואיננה מבין העבירות בהן קיימת חובת פסילה.

 

 

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

14.  אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שהנאשם נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף תקופה של כ-11 שנים. בנוסף, נתתי דעתי לכך שלצד עבירה זו לא בוצעו עבירות בטיחותיות נלוות נוספות מסכנות חיים וכי האירוע הסתיים ללא פגיעות ברכוש או בנפש.

 

15.  עוד נתתי דעתי לסיבת אי חידושו של רישיון הנהיגה הישראלי - מתע"צ משרד הרישוי - ת/1, אשר הוגש בעת שמיעת הראיות, עולה כי רישיונו של הנאשם בוטל בשל חוק ההוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות וכי תנאי לרשיון קבוע הינו תשלום קנסות. כאמור בעפ"ת (נצרת) 67373-03-19 מדינת ישראל נ' הייב (11/09/19), סיבת אי החידוש אינה נסיבה מקלה:

 

"בהיבט העקרוני, אין לבצע אבחנה ולפיה הגבלת רישיון נהיגה מכוח הליכי הוצאה לפועל, מצויה במדרג נורמטיבי נמוך יותר מפקיעה "רגילה" של רישיון הנהיגה. וודאי שאין לקבל את הטענה כי פקיעה מסוג זה, ככזו, היא שגררה את המשיב לבצע עבירות חוזרות ונשנות של נהיגה ללא רישיון תקף. פקיעה היא פקיעה, במדרג נורמטיבי אחד, היא נעשית מכוח החוק ויש לכבדה, יהא מקור הפקיעה אשר יהיה. גם הענישה צריך שתתייחס באותה מידה של חומרה לפקיעה מסוג זה." (ההדגשות אינן במקור - ש.ש.)

 

7

16.  עוד לקחתי בחשבון את הנסיבה אשר הוכחה בעת שמיעת הראיות לפיה הנאשם מחזיק ברשיון נהיגה זר בר תוקף וכי מכוחו מותרת נהיגתו ברכב בארץ מוצאו (בריטניה). כעולה מן הראיות שנשמעו, הנאשם עלה ארצה מבריטניה בהיותו תינוק בן 5 חודשים ולו אזרחות בריטית לצד אזרחותו הישראלית. את רישיון הנהיגה הבריטי הוציא בשנת 2014 והינו תקף עד לשנת 2024 (נ/1). זוהי נסיבה מקלה - שכן כאמור, הנאשם מורשה לנהיגה בארץ מוצאו ורק בישראל אסורה נהיגתו, כל עוד לא יחדש רישיון נהיגתו.

 

17.  לאור כל האמור הגעתי למסקנה כי מתחם הענישה ביחס לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, בנסיבות של נהג אשר תוקף רישיון נהיגתו פקע כ-11 שנים, ולו רישיון נהיגה זר בר תוקף, בכל הנוגע לרכיב המאסר נע ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל בן שנה.

בכל הנוגע לרכיב הפסילה בפועל - המתחם נע מ- 3 חודשים (לנהג אשר הסיר את המחדל וחידש את רישיון הנהיגה הישראלי או המר רישיונו הזר) ועד פסילה בת 24 חודשים, לצד עונשים נלווים.

שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה ההולם

18.  לא מצאתי הצדקה לסטייה לקולא או לחומרה ממתחם הענישה ההולם.

קביעת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

19.  בעת גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, אתחשב בקיומן של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

•         לקחתי בחשבון את בחירת הנאשם לנהל את משפטו עד תום ואי נטילת האחריות על מעשיו. בחירתו לנהל את משפטו אינה מצדיקה החמרה בעונשו, אך אינו זכאי להקלה אותה נהוג לתת לנאשם שנטל אחריות והודה במיוחס לו.

•         התחשבתי לקולה בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה (למעלה מ-3 שנים) אף כי הימשכות ההליכים נבעה בחלקה בשל שמיעת הראיות.

•         התחשבתי לקולה בעברו התעבורתי הנקי של הנאשם משנת 2008.

8

•         לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשם טרם חידש רישיונו הישראלי או המר רישיונו הזר.

•         לקחתי בחשבון את החלטתו המודעת של הנאשם להתעלם מהוראות החוק ומהחלטת משרד התחבורה שלא לחדש רישיונו - הנאשם העיד בחקירה ראשית וטען כי "הסיבה שאני נוהג עם רישיון נהיגה זה כי לא מצאו להחזיר לי את הרישיון נהיגה הקודם" (עמוד 14 לפרוטוקול שורה 23). עוד טען כי "כשהבנתי שהוגש כתב אישום והלכתי ונכנסתי לעניין לעומק, הגעתי למסקנה שאני יכול לנהוג עם רישיון נהיגה בריטי במדינת ישראל. חלק מההחלטה היתה שב-2016 ללכת לעשות המרה, זה לא פשוט אחרי 11 שנים" (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 9-11).לדבריו לא התעניין בסיבת אי החידוש (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 25-26). יוצא אם כן - כי הנאשם היה מודע לפקיעת רישיון נהיגתו הישראלי אך בשל הקושי הטמון בחידושו - פעל להוצאת רישיון נהיגה בריטי ועימו נהג בארץ.

•         עוד שקלתי את טענת הנאשם כי הסתמך על החלטת מ"מ ראש לשכת התביעות להורות על ביטול כתב האישום בתיקו הקודם. טענה זו נטענה גם בעת שמיעת הראיות וגם בטיעוניו לעונש. כאמור בהכרעת הדין (פיסקה 21) - הטענה נדחתה ונקבע כי השיקולים בבסיס ההחלטה לבטל כתב האישום הקודם, לא הוכחו. לא מצאתי להידרש לטענה בשנית.

•         אשר לישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת -בוועדה נדון עניינם של אזרחים זרים, עולים חדשים או תושבים זרים, להם רשיון נהיגה זר - עימו נוהגים בישראל. האמור שם, אינו רלוונטי לעניינינו שכן הנאשם הינו אזרח ישראלי ולו רשיון נהיגה ישראלי.

 

20.  לאור כל האמור, כמו גם עקרון אינדיווידואליות הענישה מצאתי למקם את עונשו של הנאשם קרוב לרף התחתון של מתחם הענישה ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

קנס:

9

קנס בסך 1,800 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 15/09/21.

פסילה בפועל:

פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.

הפסילה בפועל תחל היום.

אין צורך בהפקדת רישיון והמזכירות תנפיק אישור הפקדה מהיום.

הנני מתירה לנאשם במהלך תקופת הפסילה לפעול לחידוש רישיון הנהיגה הישראלי, לרבות ביצוע בדיקות ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וביצועו של מבחן תיאוריה ושיעורי נהיגה כאשר מורה לנהיגה יושב לצידו, ככל שיידרש.

 

פסילה על תנאי:

פסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

מאסר על תנאי:

הנני גוזרת על הנאשם חודש מאסר אשר ירוצה במידה והנאשם יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - שפקע מעל 3 שנים) או עבירה של נהיגה בזמן פסילה וזאת תוך 2 שנים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ז' תמוז תשפ"א, 17 יוני 2021, בנוכחות הצדדים.