1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 06.11.19 בגין עבירה של התרת נהיגה למי שאין לו רישיון בניגוד לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

2

הדוח שהמבקש קיבל לידיו מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

המבקש טוען בבקשתו כי רכבו נלקח על ידי קרוב משפחתו ללא רשותו.

עיון בדברי הנהג במעמד קבלת הדוח אינו מתיישב עם האמור בבקשה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה, עמדת המחוקק ונסיבות עושה העבירה.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.