1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      בתאריך 07.11.19 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בפסילה , עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

2.      בתאריך 11.10.20 במהלך שמיעת עדותו של עד התביעה, עתרה המאשימה לתקן את כתב האישום באופן שיותר לה להוסיף 3 עדי תביעה.

3.      המאשימה ציינה, כי מדובר בעדים מהותיים. המאשימה הדגישה שהגנת הנאשם לא תפגע מהטעם, שמרבית חומרי החקירה ביחס לאותם עדים הייתה מצויה בידי ההגנה, ועדותו של עד התביעה שהחל להעיד הופסקה על מנת לאפשר להגנה להשלים חקירתו לאחר תיקון כתב האישום. אשר למסמכים שאינם מצויים בידי ההגנה טענה, כי אלו לא הועברו נוכח מהות הכפירה. המאשימה הוסיפה והדגישה, כי דחיית הבקשה תביא לפגיעה קשה באינטרס הציבורי.

4.      ב"כ הנאשם התנגד לבקשה וטען, כי קבלת עתירת המאשימה בשלב דיוני זה, לאחר שנחשף קו הגנתו של הנאשם, ולאחר שהחלה חקירת עד התביעה, תביא לפגיעה בהגנתו, אשר גובשה ונוהלה על בסיס חומרי החקירה שהועברו לעיונה. בהתאם ביקש לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את המאשימה בהוצאות.

2

דיון והכרעה 

5.      סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982  קובע כי: "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן...". סעיף זה פורש בפסיקה באופן המתיישב עם תכלית ניהול ההליך הפלילי והיא בירור וחשיפת האמת. בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל נקבע בין השאר כי: "...המגמה הברורה בפסקי הדין של בית משפט זה היא למנוע עיוות דין העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע...". בת"פ (מחוזי חיפה) 384/00 מדינת ישראל נ' פלוני סוכמה ההלכה בנושא זה, כך: "ככלל, יתיר בית משפט תיקון כתב אישום בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו ו/או ייגרם לו עיוות דין... הלכה היא כי אין ליצור מצב בו טעות בתום לב או אפילו רשלנות של תובע, תמנע תיקון כתב אישום ובדרך זו תגרום לעיוות דין ופגיעה באינטרס החברתי העליון של בירור האמת...". בהקשר זה נפסק לא פעם כי סדרי הדין אינם חזות הכל וככל שאין בהגמשתם כדי לגרום לעיוות דין למי מהצדדים, יש מקום לאפשר חריגה מהם לצורך השגת אינטרסים אחרים של המשפט, ובראשם, גילוי האמת (ר' רע"פ 3877/93 אבנרי נ' מדינת ישראל), יחד עם זה אף לגמישות הדיונית יש להציב גבולות, ו"אין לקבל מצב של פריצת כל מועד וכל כלל בלא הצדקה וללא סייג, שכן בכך "יוקרבו" יתרונותיו הרבים של סדר הדין, על מזבח תיקון מחדליו של בעל הדין במקרה הבודד" (ר' דברי כב' השופטת ע' ארבל בע"פ 4946/07 עלי מקלדה נ' מדינת ישראל).

לשם הכרעה בבקשה לתיקון כתב אישום, בית המשפט בוחן אם יש בתיקון המבוקש בכדי לפגוע בהגנת הנאשם ובזכותו להליך הוגן, והאם ניתנת לנאשם זכות סבירה להתגונן בעקבות התיקון המבוקש. במידה שאין בתיקון כתב האישום בכדי לקפח את זכויות הנאשם וניתן להבטיח לו הזדמנות סבירה להתגונן יטה בית המשפט להיעתר לתיקון המבוקש. במניין השיקולים שבית המשפט יביא במסגרת ההכרעה בבקשה מהסוג דנן את: טיב התיקון המבוקש, ואת השלב בו נמצא ההליך הפלילי בעת הגשת הבקשה לתיקון כתב האישום.

6.      בעייננו, אף שכבר החלה פרשת התביעה אני סבור, שהגנת הנאשם לא נפגעה באופן מהותי, אם בכלל, וזאת משני טעמים מרכזיים:

ראשית, פרשת התביעה טרם הסתיימה, וחקירתו של עד התביעה היחיד הופסקה על מנת לאפשר להגנה להשלימה לאחר קבלת כל חומרי החקירה.

שנית, קו ההגנה של הנאשם (שאלת זהות הנהג) לא באמת צפוי להשתנות בעקבות התיקון.

3

7.      בנוסף, העבירה המיוחסת לנאשם (נהיגה בזמן פסילה) הינה עבירה חמורה, ודחיית הבקשה תביא לפגיעה בלתי מידתית באינטרס הציבורי.

8.      אציין, כי נימוק המאשימה לפיו חלק מחומרי החקירה לא הועברו להגנה נוכח מהות הכפירה (עמ' 9 ש' 27), אינו מובן, ומוטב ולא היה מועלה מהטעם, שמחובתה של המאשימה לגלות להגנה את כלל חומרי החקירה, טרם תשובתה לאישום.

9.      לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומתיר את התיקון המבוקש. המאשימה תגיש כתב אישום מתוקן בתוך 7 ימים.

10.  נוכח מחדלי המאשימה (קרי הוספת 3 עדי תביעה מהותיים לאחר שהחלה שמיעת הראיות, אי העברת כל חומר החקירה להגנה, כל זאת ללא הסבר המניח את הדעת להתנהלותה זו), אני סבור שיש להשית עליה הוצאות של ממש לטובת הנאשם.

המאשימה תשלם לנאשם הוצאות בסך 4,000 ₪ וזאת בתוך 60 יום מהיום.

11.  לפנים משורת הדין, אינני מטיל על המאשימה הוצאות לטובת אוצר המדינה.

12.  להודיע לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.