1

אומר כבר בראשית הדברים כי הבקשה שבפני תמוהה ואולי אף חצופה.

מדובר בבקשה הנוגעת להחלטה שניתנה ביום 20/12/16 אשר רק כיום נזכר ב"כ המבקש להתייחס לתוכנה ובידיים שאינן נקיות.

ובמה הדברים אמורים?

הנאשם ביקש להישפט בגין דוח שקיבל עקב אי חגורת בטיחות.

דיון בעניין בקשתו נקבע בפני בית המשפט אך הנאשם לא התייצב לדיון בעניינו, על אף שזומן כדין ונשפט בהעדרו.

הנאשם ביקש לבטל את פס"ד שניתן בהעדרו ובית המשפט נעתר ברוחב לב לבקשה, ביטל את פס"ד וקבע דיון נוסף בעניינו של הנאשם.

גם לדיון הנוסף שנקבע לא התייצב הנאשם על אף שזומן כדין !

שוב ביקש הנאשם לבטל את פס"ד שניתן בהעדרו.

גם בפעם זו, למרות שלא נמצאה סיבה המצדיקה קבלת הבקשה, נעתר בית המשפט לבקשת הנאשם ובלבד שישלם הוצאות משפט.

אם לא די בכך, בהחלטה מיום 20/12/16 הורה בית המשפט לב"כ הנאשם להודיע לבית המשפט האם הוא עדיין עומד על הבקשה בהתחשב בכך שיוטלו הוצאות משפט.

2

אכן ביום 21/12/16 הגיב ב"כ הנאשם כי הוא עומד על הבקשה על אף שיוטלו הוצאות משפט וביקש כי אלו יהיו סמליות.

משחודש ההליך בשלישית הוטלו הוצאות משפט על הנאשם.

כיום, בשיהוי ניכר ומבלי שניתן כל הסבר המניח את הדעת, פונה ב"כ הנאשם שוב אל בית המשפט ומבקש לבטל את הוצאות המשפט שהוטלו בהסכמתו !!

כפי שאמרתי בראשית הדברים הבקשה תמוהה ואף חצופה.

הנאשם לא התייצב לדיון בעניינו לא פעם אחת אלא פעמיים, זאת לאחר שניתנה לו הזדמנות ראויה לטעון טענותיו.

הנאשם בהתנהגותו הביע זלזול ממשי בזמנו של בית המשפט ולא השכיל לנצל כראוי את היענותו החריגה של בית המשפט בעניינו.

לא זאת אף זאת, בית המשפט השאיר בידי הנאשם את האפשרות לשלם הוצאות המשפט כדי לחדש ההליך בפעם השלישית והנאשם בחר לעשות כן ואף הודיע על כך לבית המשפט בכתב באמצעות בא כוחו ביום 21/12/16.

בהתחשב בכל האמור, מוטב היה שבקשה זו לא היתה מוגשת, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ז, 04 יולי 2017, בהעדר הצדדים.