1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 16.5.22 בגין עבירה בניגוד לסעיף 308 ( ד) לתקנות התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

המבקש טען כי אינו יודע קרוא וכתוב וכי סבר שקיבל מהשוטר דוח של קנס בלבד.

ואולם, הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

אם המבקש אינו קורא עברית יכול היה להסתייע באחר כדי להתחקות אחר מועד הדיון. בית המשפט גם ער לתוכן תגובת המאשימה לענין עצם הזימון לבית המשפט כפי שעול מתעוד המיפגש בין השוטר לנהג שאינו מתיישב עם הטענה שמדובר בעבירת קנס בלבד.

2

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין הגנה לגופו של ענין.

טענות שהמבקש כופר או שהמתועד ע"י השוטר שקרי או ביתר הנטען בבקשה אין בו כשלעצמו, ללא תימוכין בראייה, כדי להביא לבטול הרשעה . בשלב הנוכחי יש להציג חיזוקים בראיות שיש בהם כדי ללמד על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה והמבקש לא עמד בנטל זה.

עסקינן בעבירה חמורה ומסוכנת שהמחוקק קבע לצידה פסילת מנימום.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ונסיבות עושה העבירה .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ב, 15 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.