תת"ע 2386/03/20 – מדינת ישראל נגד אייזנקוט נהוראי
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
תת"ע 2386-03-20 מדינת ישראל נ' אייזנקוט נהוראי
תיק חיצוני: 11250532824 |
1
בפני |
כבוד השופט אור לרנר
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים |
אייזנקוט נהוראי
|
|
|
||
החלטה
|
בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.
הנאשם טוען כי לא התייצב לדיון בתום לב ובשל נסיבות אישיות חריגות וחזרה למעגל העבודה לאחר תקופת הקורונה. עוד טוען הנאשם כי נגרם לו עיוות דין שעניינו בעונש שהושת עליו אשר אינו תואם לטענתו את חומרת העבירה ונובע מהיעדרותו. כן טוען כי הוא נהג שומר חוק ומבקש, לכל הפחות, לקיים דיון בבקשה זו.
המאשימה מתנגדת לבקשה, מציינת כי המדובר בהזמנה לדין שנמסרה לנאשם ביד וכי היעדרות שמקורה בשגגה אינה מצדיקה ביטול פסק הדין. עוד טוענת המאשימה כי הנאשם לא הצביע על חשש לעיוות דין המצדיק קבלת הבקשה.
דין הבקשה להידחות.
טרם אתייחס לגופו של עניין, אציין כי לא מצאתי לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים. ברע"פ 8427/17 מ"י נ' סאלם (פורסם בנבו, להלן: "עניין סאלם"), סיכם כב' הש' שהם את ההלכה הנוהגת בעניין:
2
"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר. עם זאת, על בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה".
הנאשם לא נימק ולא הצביע על טעמים המצדיקים קיומו של דיון במעמד הצדדים ואף לא הצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק הדין.
לגופו של עניין, הנאשם אינו טוען כי לא זומן כדין לדיון או כי לא ידע עליו, אלא טוען כי נסיבות אישיות (אותן לא פירט), וצורכי עבודתו הם שגרמו לו להיעדר מהדיון. אין בנסיבות אלה כדי להצדיק היעדרות מהדיון ולכל הפחות היה על הנאשם לבקש דחיה מראש.
בנוסף הנאשם לא הצביע על קיומו של חשש לעיוות דין באשר לביצוע העבירה וטענות כי העונש חורג מרמת החומרה הראויה ומקורו בהיעדרותו אינה מבוססת ושגויה. כפי עולה מעובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם (והוא אינו מכחיש את אלה בבקשתו), הנאשם נהג ברכב ללא רישיון רכב בתוקף, אשר פקע למעלה מ-3 שנים עובר למועד ביצוע העבירה. בנסיבות אלה, בהתחשב באורך תקופת הפקיעה, רמת הענישה הנוהגת והערכים המוגנים בבסיס העבירה, המתחם ההולם מתחיל מפסילה קצרה בפועל ומסתיים בפסילה אורכה ומשמעותית ולעתים אף במאסר על תנאי ורכיבי ענישה נלווים.
בהתחשב בעברו של הנאשם הכולל 8 הרשעות קודמות לרבות הרשעה זהה משנת 2019 בגינה אף תלויה ועומדת הייתה נגדו פסילה מותנית ברת הפעלה, הרי שפסילה של חודש ימים בתוספת לפסילה המותנית שהופעלה אינה עונש החורג מרמת הענישה, בטח ובטח שלא עיוות דין המצדיק השבת הגלגל לאחור.
לאור האמור, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.
זכות ערעור כחוק.
להודיע לצדדים.
3
ניתנה היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
