בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 18.7.21 בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת המהוה הזמנה לדין.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המבקש טען כי לא שם לב למועד וכי סבר שיקבל זימון.

עוד טען כי זימון שנשלח לדיון נדחה לא הגיע לידיעתו כי עזב את בית אביו ולא הספיק לעדכן כתובת.

ראשית טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (עיינו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 10.11.11, רע"פ 9183/11 הרש מנדל הסנפרץ נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 7.2.12).

הדוח שהמבקש קיבל לידיו מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

גם אם המבקש עבר לכתובת חדשה חובה עליו לעדכן כתובתו כך על פי החוק והפסיקה של בית המשפט העליון.

ברע"פ 8427/17 סאלם ואח' נ' מדינת ישראל ( 25.3.18 ), נקבע כי חזקת המסירה מציבה משוכה גבוהה למדי בפני מי שמבקש להצביע על סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או לאי הגשת הבקשה במועד. עוד נקבע כי:

"כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות. זאת, גם אם עבר המבקש למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובתו הרשומה של המבקש מהווה מסירה כדין; טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין... גם טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אשפוז בבית חולים וכיוצ"ב, יש לתמוך במסמכים ואין לקבל טענות מעין אלה ללא תימוכין מספיקים".

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

גזר הדין נשלח ונמסר ב 21.6.21 כעולה מהתיק האלקטרוני.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

יש שיהוי בהגשת הבקשה.

אין הגנה לגופו של ענין.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ונסיבות עושה העבירה .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ג, 02 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.