1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

תגובת המאשימה לא התקבלה עד לכתיבת ההחלטה.

לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שבתיק, לא מצאתי צידוק לקביעת מועד לדיון בבקשה.

בגין העבירה נשוא התיק דנן הוזמן הנאשם לדיון ביום 14.05.18 ולבקשת בא-כוחו מאותו יום, נדחה מועד הדיון ליום 18.07.18, אף שהבקשה הוגשה ברגע האחרון.

2

בנסיבות, היה על הנאשם ו/או בא-כוחו להיערך לדיון שכאמור נדחה בהתאם לבקשה.

ביום מועד הדיון הנדחה הגיש ב"כ הנאשם, שוב, בעיצומו של יום הדיונים, בקשה לדחיית מועד כאשר בית המשפט יושב באולם הדיונים.

בית המשפט נתן החלטה בבקשה באמצע יום הדיונים (בשעה 13:30 לערך).

משלא היתה התייצבות עד לשעה 14:06 ונוכח אילוצי בית המשפט באותו יום, ניתן פסק דין לפי סעיף 240 לחסד"פ בהיעדר, כדין.

התנהלותו של ב"כ הנאשם אשר לא נערך להופעה במועד, שנקבע חודשיים מראש לאחר שבית המשפט נענה לבקשה קודמת, בין אם ע"י הופעתו שלו ובין ע"י מי מטעמו, מהווה זלזול.

אין הגנה לגופו של עניין.

המפורט בבקשה אינו עונה לכללים שנקבעו בע"פ 9142/01 ורע"פ 8427/17 ואין בו כדי להניע את ההליך הפלילי מחדש.

העבירה בגינה הורשע הנאשם הינה עבירה מסוכנת הנוגעת לנהיגה עם משקל חורג.

העונש שהוטל הולם את חומרת העבירה ונסיבות עושה העבירה.

אין עיוות דין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ט, 20 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.