1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות המבקש לדיון.

1.   לנאשם ( להלן: "המבקש") נרשם דוח על עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54א לת"ת. ביום 18.1.16 לא התייצב המבקש לדיון. התביעה הציגה אישור מסירה (שנסרק לתיק בית המשפט) ובהתבסס על אלה נשפט המבקש בהיעדרו והוטל עליו קנס בסך 1000 ₪ ופסילה מותנית.

2.   המבקש בבקשתו מצביע על ליקויים שנפלו, לשיטתו, באישור המסירה שעל פיו נשפט בהיעדרו. הוא מוסיף וטוען כי הותרת פסק הדין בעינו בנסיבות הקיימות תגרום לו עיוות דין. זאת, הן משום שלדבריו אביו הוא שנהג ברכב במועד העבירה, בהתבסס על תצהיר האב והן משום שאמינות מצלמות א-3 - באמצעותן נאכפה העבירה - נתונה בספק ניכר.

3.   התביעה מתנגדת לבקשה. עם זאת תגובת התביעה מצומצמת רק לחוקיות אישור המסירה למבקש. אין כל בה התייחסות לטענות המבקשת בדבר החשש לעיוות דינו.

דיון והכרעה

2

4.   לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה. לצורך הדיון אניח מבלי לפסוק כי לא נפל פגם באישור המסירה עליו מתבססת שפיטת המבקש בהיעדרו. עם זאת, עדיין יש לבחון אם הותרת פסק הדין נגד המבקש בעינו עשויה להעלות חשש לגרימת עיוות דין. חשש זה קיים בענייננו משני טעמים: ראשית, מהבקשה ונספחיה עולה כי במועד הרלוונטי נהג ברכב אביו של המבקש ולא המבקש. הרשעת המבקש וענישתו מבלי שהייתה לו יד ורגל בעבירה גורמת לעיוות דינו. שנית, וכפי שצוין בעפ"ת 37212-06-18 עומר נ' מדינת ישראל (10.7.18|)) משעה שהוברר כי תקינות ואמינות מצלמות א-3 נבחנת ונבדקת על ידי המדינה עשויים הספקות בעניין להעלות חשש כי הותרת פסק הדין נגד המבקש בעינו תגרום לו עיוות דין.

5.   מכל הטעמים האמורים אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין. התיק יקבע להקראה בפני מותב אחר על ידי המזכירות, לפי היומן.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.