1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם בתאריך 27.11.18.

הנאשם טוען כי מעולם לא קיבל הזימון למשפט.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש זומן כדין שכן ההזמנה נשלחה לכתובתו וחזרה בציון "לא נדרש".

דין הבקשה להידחות.

2

כפי העולה מתגובת המשיבה ומאישור המסירה, הבקשה נשלחה לאותה כתובת אותה מציין הנאשם בבקשתו הנוכחית וחזרה בציון "לא נדרש". די בכך על מנת להקים את חזקת המסירה. אישור המסירה הקיים בתיק מציין את שם פקיד/ת הדואר, תאריך המסירה וחתימת פקיד הדואר.

"כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, [פורסם בנבו] פסקה 35 (25.3.2018)).

עוד יצוין, כי הנאשם אינו מעלה כל טענה כנגד נכונות הדו"ח ואינו מצביע על חשש לעיוות דין.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.