1

בפני בקשה ביחס לדיון שהתקיים ביום 21.2.22 בהיעדר, על כן אתייחס אליה כבקשה לבטול פסק דין.

לאחר עיון בבקשה לא מצאתי צידוק לבקש תגובת המאשימה או לקיים דיון במעמד הצדדים.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט ( נהיגה במהירות מופרזת ).

2

המבקשת הגישה בקשה לדחיית המועד 13.12.21 , שקדם למועד האחרון ( בנימוק שהיא חולה) ובית המשפט נענה לבקשתה והיה עליה להתחקות אחר גורל ההליך . כמו כן נשלחה אליה הזמנה בדואר רשום .

למעשה אין מחלוקת שהמבקשת ידעה על מועד הדיון .

לטענת המבקשת עובר לדיון שלחה בקשה לדחיית מועד, שלטענתה "כפי הנראה " לא נקלטה .

עוד נטען כי המבקשת לא התייצבה בשל מחלה.

צורף אישור רפואי שהופק ב 22.2.22 - קרי לאחר מועד הדיון, ממנו עולה כי המבקשת לא מסוגלת לעבוד בין 18.2.22 עד 23.2.22 .

בתיק אכן אין בקשה לדחיית מועד שלכאורה, הוגשה עובר לדיון האחרון.

האישור הרפואי אינו מלמד שנבצר מהמבקשת להתייצב לדיון.

האישור הרפואי הופק רטרואקטיבית לאחר מועד הדיון.

יתר על כן תקופת הנבצרות מעבודה המצוינת באישור המחלה החל מ 18.2.22, מצביעה כי ניתן היה להגיש בקשה מבעוד מועד, ולא בחלוף מועד הדיון.

יתר על כן , אם הוגשה בקשה ניתן היה לצרף העתקה לבקשה הנוכחית לרבות את האישור הרפואי, שצורף אליה ולא זה שהופק בדיעבד, לאחר מועד הדיון.

אין במפורט בבקשה כדי להוות הגנה לגופו של ענין.

טענה כללית בדבר הרצון לשטוח טיעונים אין בה כדי להניע את ההליך מחדש.

העונש שהוטל הולם ואינו נוטה לחומרא.

אין המפורט בבקשה כדי להעלות חשש לעיוות דין .

בית המשפט העליון קבע כי טענה בדבר עיוות דין צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה וכזאת לא הועלתה בבקשה דנן.

[ רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (26.07.18)

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשפ"ב, 24 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.