1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 28.09.22 0להלן: "פסק הדין").

המבקש, באמצעות בא כוחו, טוען כי לא התייצב לדיון היות שסבר שהדיון קבוע ליום 29.09.22 בבית משפט השלום בקריות.

המבקש הפנה לנסיבותיו האישיות, וטען כי ככל שפסק הדין יוותר על כנו ייגרם לו נזק קשה מנשוא. עוד נטען, כי רישיונו של המבקש משמש מקור פרנסתו וכי סיכויי הגנתו טובים.

המבקש צירף לבקשתו אישור תשלום האגרה מיום 22.09.22 עבור חידוש רישיון הנהיגה, לפיכך לא ברורה הטענה לפיה סיכויי הגנתו של המבקש טובים, ומכל מקום, לא הובא כל פירוט לעניין זה.

2

טענות המבקש לעניין נסיבותיו האישיות והנזקים שעלולים להיגרם לו נטענו בעלמא. בנושא זה אפנה לפסיקה, במסגרתה נקבע כי פגיעה בפרנסה וטענות בדבר בלבול או שכחה של מועד הדיון לא תתקבלנה כסיבה מוצדקת לאי התייצבות (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם ואח').

זאת ועוד, טענתו של המבקש לפיה פנה למשרד הרישוי וסבר כי רישיונו חודש אין בה ממש, ואף היא נטענה בעלמא.

המשיבה התנגדה למבוקש.

לנוכח כל האמור לעיל, ומאחר שלא התגבשה אף אחת מן העילות הנקובות בדין לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, הבקשה נדחית.

פסק הדין שניתן ביום 28.09.22 יוותר על כנו.

לפנים משורת הדין, מורה על ביטול תוספת הפיגורים.

הקנס המקורי ישולם עד ולא יאוחר מיום 22.01.23.

ההחלטה תומצא לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ג, 20 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.