1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור.

הנאשם העלה טענת התיישנות לפי הוראת סעיף 225א(א) לחסד"פ לפיה, לא יוגש כתב אישום בעבירה מסוג ברירת משפט אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה.

תחילתו של ההליך בתיק תעבורה מס' 10493-03-16 בבקשה שהגיש הנאשם להארכת מועד להישפט בטענה כי ההודעה לתשלום קנס לא נמסרה לו במועד והוא קיבל הודעה לתשלום קנס בתוספת קנס פיגור. המאשימה נעתרה לבקשה, הסכימה להארכת המועד להישפט ובעקבות כך הוגש כתב אישום בתיק שלפני.

מדובר בעבירה מיום 6.6.15.

לנאשם נשלחה הודעת תשלום קנס ותוספת פיגור בתאריך 20.12.15.

הבקשה להארכת מועד להישפט הוגשה ביום 22.3.16

כתב האישום הוגש ביום 4.8.16.

2

הודעת תשלום הקנס נשלחה לנאשם בתוך שנה ממועד ביצוע העבירה. כתב האישום הוגש לבית המשפט לאחר שעברה שנה ממועד ביצוע העבירה אך בטרם עברה שנה ממועד הגשת הבקשה להארכת מועד להישפט.

סעיף 225א(א) לחסד"פ:

" עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בעניינה הזמנה לפי סעיף 222 או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב), ..."

סעיף 225א(ב) לחסד"פ:

" אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום כנגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) "

סעיף 230 לחסד"פ:

" הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו,...."

לצד סעיף 225א(א) לחסד"פ הקובע מגבלה של שנה מיום ביצוע העבירה להגשת כתב אישום, קובע סעיף 230 לחסד"פ מגבלת זמן של שנה מיום הגשת בקשה להישפט למשלוח הזמנה למשפט. לפיכך, תקופת השנה במהלכה רשאית התביעה להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה בקשר לברירת משפט, תימנה ממועד הגשת הבקשה להישפט ולא ממועד ביצוע העבירה.

בע"פ 3584/98 מדינת ישראל נגד הרצל אביב נפסק על ידי כבוד השופט מודריק :

" ...תקופת ההתיישנות היא אכן בת שנה אחת אולם מניינה הוא מיום הגשת הבקשה להישפט. עד אז- אם תובע לא בחר להאשים בגינה ושלח הודעת תשלום קנס - אין העבירה כלל מצויה ב"ערוץ" של העמדה לדין ודין ההתיישנות כלל אינו חל עליה. מרגע שבחר התובע או הנהג המואשם להעביר את העבירה אל "ערוץ של משפט" מתחיל "מרוץ ההתיישנות" והוא יהיה בן שנה אחת ".

כך גם במקרה בו הוגש כתב אישום לאחר שהנאשם הגיש בקשה להארכת מועד להישפט.

3

לעניין זה אני מפנה לפסיקה כדלקמן :

עפ"א 34506-02-15 אייל אבולעפיה נ' מדינת ישראל - כתב אישום הוגש נגד הנאשם בחלוף למעלה משנה ממועד ביצוע העבירה ועל כן הועלתה טענת התיישנות.

בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית המשפט קמא לפיה מגבלת הזמן לפיה אין להגיש כתב אישום אם חלפה שנה מאז ביצוע העבירה, אינה חלה על מי שביקש להישפט, שאז יש לשלוח את ההזמנה למשפט תוך שנה מהיום בו הודיע הנאשם על רצונו להישפט.

לכן גם אם כתב האישום הוגש שנה לאחר מועד ביצוע העבירה לא חלה התיישנות.

ההחלטה אושרה ברע"פ 2487/15 ובית המשפט הפנה להוראות סעיף 225א(ב) לחסד"פ לפיהן מקום בו ביקש מבקש להישפט מגבלת הזמנים אינה חלה בעניינו.

בעפ"ת (ת"א) 50998-03-14 בר נוי שאול נ' מדינת ישראל, האריך בית המשפט קמא את המועד להישפט ומשהוגש כתב אישום נגד הנאשם הוא העלה טענת התיישנות. הטענה נדחתה ונקבע כי מקום בו פנה הנאשם בבקשה להישפט , קובע סעיף 225א(ב) לחסד"פ כי אין באמור בסעיף 225א(א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגדו, גם אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

בהע"מ 35068-12-14 מדינת ישראל נ' סרבריאנסקי הוגש נגד הנאשם כתב אישום על פי חוק עזר עירוני 11 חודשים לאחר שהנאשם הגיש בקשה להישפט. בית המשפט הפנה להוראות סעיף 225א(ב) לחסד"פ וקבע כי מאחר וכתב האישום הוגש בחלוף 11 חודשים מיום שהנאשם הגיש בקשה להישפט ניתן היה להגיש את כתב האישום.

בתת"ע 2477-05-11 מדינת ישראל נ' סילביה וינריב האריך בית המשפט את המועד להישפט ובעקבות הארכת המועד הוגש כתב אישום בגינו נטענה טענת התיישנות. בית המשפט קבע כי כתב האישום וההזמנה לנאשמת הוגשו בתוך שנה ממועד הבקשה להישפט ועל כן לא חלה התיישנות.

לפיכך, משהוגש כתב האישום בטרם חלפה שנה ממועד בו הוארך המועד להישפט לפי בקשה שהגיש הנאשם, לא חלה התיישנות.

4

קובעת לדיון לישיבת הקראה ליום 28.11.16 בשעה 08:30.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.