1

בדיון שנערך בעניינו של המבקש ביום 4.1.16, טען ב"כ המבקש להתיישנות והגיש בהמשך בקשה בכתב, בה טען, כי כיוון שההודעה על ביצוע העבירה, לא הגיעה לידי המבקש תוך פרק הזמן הקבוע בסעיף 225א (א1) לחוק סדר הדין הפלילי וזאת בשל רשלנות המשיבה, שלא ציינה את מספר הדירה בה מתגורר המבקש ובשל כך, הוחזר דבר הדואר בציון "לא ידוע במען", הרי שחלה התיישנות בדו"ח.

המשיבה הגישה תגובתה ובה ביקשה לדחות את הבקשה, מהטעם כי ההמצאה הייתה כדין ורשלנות המבקש, היא שהביאה להחזרת דבר הדואר הרשום.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובסעיפי החוק הרלוונטיים ובשים לב לסעיף 225א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע:

"(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א)",

2

אני דוחה את טענת ההתיישנות וקובעת כי כתב האישום הוגש כדין, לאור בקשת המבקש עצמו להארכת מועד להישפט בגין הדו"ח שבנדון.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ו, 12 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.