1

1.         הנני מזכה את הנאשם .

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 17/07/13 בשעה 17:10, נהג ברכב אמבולנס ולא ציית לאור האדום ברמזור, וזאת בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. (להלן: "התקנות").

3.         החלטתי כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש במשפט הפלילי וכי יש לזכות את הנאשם, וזאת מן הטעמים הבאים:

2

תקנה 94(2) לתקנות התעבורה תשכ"א קובעת:

"נוהג רכב ביטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת אולם לא יעשה כן, אלא המידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או רכוש".      

במקרה דנן, ניתן להניח לטובתו של הנאשם כי אכן היה בנסיעת חירום ובעוברו באור אדום,

פעל במידה הדרושה למילוי תפקידו, זאת ניתן להסיק מהקריאה שקיבל לטיפול בחולה

ובשל העובדה כי נסע עם סירנה. מה עוד, וכפי שאף עולה מעדותו, מצבו הרפואי של הנזקק

לעזרה יכול להשתנות ולהתדרדר ברגעים בודדים ועל כן, נחוצה נוכחותו המהירה ולעתים אף

המיידית של גורם הצלת חיים כגון האמבולנס במקום האירוע, כאשר עומסי התנועה בדרכו

של רכב זה בדרך למשימתו יכולים להשתנות לבלי היכר ואינם ידועים מראש.

כמו כן, מהתמונה ובה הוכחה לביצוע העבירה (ת/1), עולה כי בשעת האירוע, היה הכביש בו

נסע הנאשם עם האמבולנס שומם יחסית, לא עמוס ולא סואן, מה שאיפשר לנאשם לעבור

באור אדום בבטחה ללא חשש וסיכון משתמשי הדרך, ומעיד מצד הנאשם על נקיטת אמצעי

זהירות על מנת למנוע סיכון שכזה.

לפיכך, ובהתאם לנסיבות המקרה דנן, עולה כי הנאשם פעל עפ"י הוראת תקנה 94 לתקנות,

ועל כן עומדת לו ההגנה מפני העבירה של נסיעה כאשר אור אדום ברמזור.

4.         כאמור לעיל, הריני מזכה את הנאשם .

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז , 23 במרץ 2017בהעדר הצדדים