1

לאחר שבחנתי את בקשת המאשימה לתקן את כתב האישום ושקלתי את התנגדות ההגנה לכך, החלטתי כי יש מקום לקבל את הבקשה, מנימוקים כדלקמן :

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח, בתאריך 15.3.15.

הנאשם ביקש לקבוע את התיק להוכחות בטענה כי הגם שנהג ללא רישיון נהיגה תקף נובע הדבר מטעות של משרד הרישוי. הדיון נקבע לשמיעת הוכחות ליום 11.1.16.

בשלב זה המאשימה מבקשת להגיש כתב אישום מתוקן הכולל גם עבירה של נהיגה בזמן פסילה. לטענת המאשימה, במקביל לרישום הדו"ח נגד הנאשם, נפתחה חקירה בעקבותיה הוכן כתב אישום מתוקן. במערכת "דותן" המשטרתית בוטל הדו"ח ובמקומו נרשם כתב האישום המתוקן שמחמת טעות לא נקלט במערכת "נט המשפט". ואכן על גבי כתב האישום המתוקן מופיע התאריך 8.7.15, ממנו ניתן ללמוד כי כתב האישום המתוקן הוכן מבעוד מועד.

2

סעיף 92(א) לחסד"פ קובע כדלקמן :

בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

השיקול העיקרי המנחה את בית המשפט הינו הקפדה על זכותו של הנאשם לקיים הליך הוגן באופן שלא ייגרם לו עיוות דין או תיפגע יכולתו להתגונן. בית המשפט פועל לגילוי האמת ולצורך גילוי האמת לא תיסגר הדלת בפני התביעה או גם הנאשם להשלים או לתקן הנדרש.

בע"פ 5019/09 דביר חליווה נ' מדינת ישראל השווה בית המשפט בין סעיף 92(א) לחסד"פ שעניינו תיקון כתב אישום לאחר התחלת המשפט לבין סעיף 184 לחסד"פ שעניינו סמכותו של בית המשפט להרשיע נאשם בעבירה גם על סמך עובדות שלא נטענו בכתב האישום וקבע כי שני הסעיפים דומים מבחינה מהותית שכן שניהם מאפשרים לבית המשפט " לשנות במידת מה את "כללי המשחק" של ההליך הפלילי".

לפי כל אחד מן הסעיפים רשאי בית המשפט לתקן כתב אישום או להרשיע בעבירה על אף שהעובדות לא נטענו בכתב האישום " ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ". בית המשפט בע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל, על ידי השופט (כתוארו אז), א' ברק, נתן את הפרשנות וקבע כי התנאי של הזדמנות סבירה להתגונן כולל יסוד ראשון שהוא טכני דיוני ויסוד שני שהוא ענייני מהותי .

" לענין יסוד שני זה השאלה היא אם הנאשם הופתע, והאם כתוצאה מכך נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש שיש בו כדי להתגונן כנגד האישום בו הורשע, אף שזכרו לא בא בכתב האישום. על כן מקובל הוא לשאול נאשם, הטוען להיעדרה של הזדמנות סבירה להתגונן 'במה היית מתגונן, ואיזה קו הגנה נמנע ממך'. עולה מהאמור, כי אם קו ההגנה שבנה לעצמו הנאשם כלפי האישום שהופיע בכתב האישום כולל בחובו גם את קו ההגנה אותו היה מציב הנאשם לאישום בו הורשע אין לומר כי הנאשם הופתע, וכי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן. לעומת זאת, אם הנאשם נמנע מלהציב קו הגנה - כגון 'סיכון כפול', או תחולתו של חריג לאחריות - משום שקו הגנה זה לא נתבקש על פי העובדות המקוריות, אך עלה מתוך העובדות החדשות על פיהן הורשע, אומרים כי לנאשם לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן" .

3

שוכנעתי כי יש להתיר את תיקון כתב האישום כמבוקש משום שהגנתו של הנאשם לא תקופח, עמדה ועומדת לו הזדמנות סבירה להתגונן.

מבחינה טכנית-דיונית: טרם התחילו להישמע הראיות, וגם פרשת התביעה טרם החלה. הדיון קבוע לשמיעת הוכחות רק לחודש ינואר כך שלנאשם אפשרות לארגן את הגנתו כדבעי.

מבחינה עניינית-מהותית: אין לומר כי הנאשם הופתע מהעובדות החדשות המופיעות באישום החדש. ניתן ללמוד זאת מהבקשה המפורטת שהוגשה על ידו ביום 6.7.15 , לדחיית מועד ישיבת ההקראה, בה התייחס לשפיטתו בהעדר באותו תיק מס' 8983-01-11, מכוחה מיוחסת לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה על פי כתב האישום המתוקן. אי לומר כי תיקון כתב האישום ימנע מן הנאשם לפתח קו הגנה או יפגע בדרך כלשהי בהגנתו.

כמו כן, התרשמתי כי הגם שהיה על המאשימה לבדוק כי כתב האישום המונח לפניה בישיבת ההקראה זהה לכתב האישום שבידי בית המשפט ובידי ההגנה, הוכן על ידה כתב האישום המתוקן מבעוד מועד, כבר בחודש יולי, ורק מחמת טעות טכנית לא נקלט במערכת "נט המשפט".

נוכח כל האמור לעיל אני מתירה תיקון כתב האישום.

המזכירות תודיע החלטתי בדחיפות לצדדים.

המזכירות תזמן את כל העדים המפורטים בכתב האישום.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ו, 28 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.