1

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

2

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מסוג ברירת משפט לפיו ב-27.1.15 בשעה 09:56 או בסמוך, הוא נהג באופנוע ברחוב ז'בוטינסקי בר"ג מכיוון מזרח למערב, וחצה קו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש בניגוד לתקנה 36 (ג) לת"ת.

הנאשם כפר בהאשמות המיוחסות לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידו שלושה שוטרים. רק שוטרת אחת ראתה את ביצוע העבירה לכאורה, והאחרים תיארו את התנהגותו של הנאשם בעת עצירתו במקום. מאחר והם העידו כי לא ראו ביצוע עבירה, אין מקום להתעכב בשלב זה על עדותם.

לפי עדות השוטרת היא הבחינה כי הנאשם נסע בנתיב הימני במקום- חצה את הקו וחזר לנתיב הימני ברח' ז'בוטינסקי, ולעבר הצומת עם רחוב פרשת דרכים.

זאת לדעת, הנתיב הימני במקום מחייב את הנוסעים בו לפנות ימינה בלבד בצומת, לכיוון תחנת רכבת מרכז ולכיוון כללי מערב.

הנאשם מנגד העיד כי הוא לא נסע בנתיב הימני הקיצוני, כי אם בנתיב השני מימין- המאפשר לנוסעים בו נסיעה ישר לפנים בלבד, וכי יעד נסיעתו היה לכיוון רחוב תובל בתל אביב המחייב את המשך הנסיעה-ישר לפנים. כמו כן, הציג אישורים ממקום עבודתו כי זה אכן היה יעד נסיעתו- באותה העת.

לא זאת אף זאת, לפי עדותו, תגובתו הקשה באה בשל אופן הוראת השוטרת לעצירתו בצד הדרך- הוראה שסיכנה אותו.

בחנתי העדויות, מדובר בעדות מול עדות וגירסה מול גירסה,שתי העדויות הגיונית, סבירות, ולא ניתן להעדיף עדות אחת על פני רעותה. לטעמי לא ניתן להתעלם כי שדה הראיה של השוטרת היה חסום בחלקים של האירוע, וכך אף לפי עדותה עצמה. העובדה כי במקום נכחו שני שוטרים נוספים שלא הבחינו כלל באירוע עליו העידה עדת התביעה אף הם מותירים ספק.

3

לפיכך, כאמור, אני מזכה את הנאשם.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ו , 07 פברואר 2016, במעמד הצדדים.