1

בפניי בקשה לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") שעניינה ביטול פסק הדין שניתן בהליך דנן בהיעדרו של המבקש.

העובדות הצריכות לעניין:

1.     ביום 31.7.20 הוגש כנגד מר שמש רויי (להלן: "המבקש") כתב אישום בהקשר לדו"ח מספר: 30251567985, המייחס למבקש עבירת מהירות, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

2.     כתב האישום נמסר למבקש במעמד רישום הדו"ח.

3.     ביום 27.10.2020 התקיים דיון, אליו לא התייצב המבקש, ומאחר והמבקש זומן כדין (קיבל לידיו את ההזמנה לדין מהשוטר ואף חתם עליה), הורשע המבקש (בהיעדרו) כדין, בעבירות שיוחסו לו והושתו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וכן פסילה על תנאי של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים (להלן: "פסק הדין").

4.     ביום 25.12.20 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול פסק הדין, שניתן בהיעדר.

טענות הצדדים:

2

5.     לטענת המבקש, היה בטוח, בשל המצב במדינה, משבר קורונה, כי לא מתנהלים דיונים בבית המשפט.

6.     ב"כ המבקש מוסיף וטוען כי בסמוך ליום הדיון נפל למשכב ולכן נבצר ממנו להופיע בפני בית המשפט או לשגר הודעה בהתאם.

7.     המבקש טוען כי כל עוד לא נשמע קולו בפני בית המשפט ולכן נגרם לו עיוות דין ממשי.

8.     המשיבה מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפנה לכך, שההזמנה לדין נמסרה לנאשם במעמד רישום הדו"ח, ובמידה והדיון היה נדחה היה מקבל הודעה באמצעות מזכירות בית המשפט כפי שנהוג לעשות. במצב דברים זה, כך לטענת המשיבה, המבקש עשה לעצמו דין עת בחר שלא להתייצב לדיון בעניינו.

9.     עוד טוענת, כי המבקש לא הציג שום סיבה בגינה לא טרח להתייצב לדיון בעניינו, ועל אף טענתו כי נפל למשכב, לא צרף בעניין כל אסמכתא.

10.            המשיבה מפנה לדברי המבקש בפניי השוטר ברישום מעמד הדו"ח, לפיהם, לא כפר במיוחס לו תוך שציין "תנסה לעזור במשהו".

11.            בנוסף, המשיבה טוענת כי על המבקש לציין טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי ההליך מחדש, אולם לדידה, המבקש לא הציג שום סיבה בגינה לא התייצב לדיון, וכן, לא הרים בבקשתו את נטל השכנוע גם באשר לעיוות דין שייגרם ככל ובקשתו לא תתקבל, ולכן יש להעדיף את עקרון סופיות הדיון. בעניין זה, מפנה המשיבה, בין היתר, לרע"פ לבש"פ 5988/06.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובהשלמת טיעוניו של המבקש, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל.

12.            סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

3

13.            כלומר, תחילה יש לבחון אי מתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. ככל שחלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

14.            לאחר מכן, לגופה של הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").

15.            בענייננו, המבקש נמנע מלציין בבקשתו מתי הומצא לו פסק הדין ולפיכך גם אין לדעת אי מתי יש להתחיל במניין שלושים הימים העומדים לרשותו לשם הגשת בקשה מעין הבקשה דנן. מעבר לכך, מתגובת המשיבה עולה, כי היא מתנגדת לבקשה ולפיכך ברי כי הבקשה הוגשה שלא בהסכמת התובע. במצב דברים זה ובהתאם להוראת החוק, די בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה על הסף.

16.            באשר לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש לדיון בעניינו, טוען המבקש כי בשל משבר הקורונה, סבר כי לא מתנהלים דיונים בבתי המשפט ולכן סבר כי גם הדיון בעניינו נדחה. המבקש זומן כדין וחזקה עליו כי עת חתם על הדו"ח, ידע מהו מועד הדיון אולם, אכן מדובר בתקופה מורכבת ולכן, מצאתי מקום להתחשב בנסיבת המתוארות, שעולות כדי עיוות דין.

17.            לאור האמור, בכל הקשור לעיוות דין שעלול להיגרם למבקש, עיון מחודש בחומרת העבירה, בעברו התעבורתי, ברכיבי הענישה שהושתו עליו ולאור המצב השורר במדינה, מצאתי מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ולהורות על קביעת מועד דיון ליום 30/5/21, שעה 11:00.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"א, 17 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.