1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש.

לאחר עיון בבקשה וצרופותיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

למבקש מיוחסת עבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, ונהיגה ללא ביטוח. לפי עובדות כתב האישום נהג המבקש בקטנוע כשאין לו רישיון נהיגה לקטנוע, ובאותן נסיבות נהג ללא ביטוח. בהעדר התייצבות, נשפט בהעדרו לעונשים המפורטים בכותרת הבקשה.

אין באישורים הרפואיים כדי להצדיק היעדרותו של המבקש. אין בפני אסמכתא רפואית לכך שהמבקש לא יכל להתייצב ליום הדיון. האישורים מצהירים על הליך רפואי שבוצע כשבועיים לאחר הדיון. בנוסף, לא צורף אישור מעסיק על היעדרות מפאת מחלה ביום הדיון.

2

גם לגופו של ענין אין הצדקה לביטול פסק הדין, שעה שאין בבקשה טענת הגנה כלשהי. הפסיקה מחייבת הנחת תשתית שתלמד כי לנאשם הגנה ויש הצדקה להניע מחדש את ההליך מחשש לעיוות דין.

למעלה מן הדרוש, בחנתי את העונשים, וגם מצד העונש אין חשש לעיוות דין. מדובר בעבירה אשר על פי הפסיקה מחייבת הטלת מאסר מותנה (מתחם העונש ההולם), ואילו העונשים שהוטלו על המבקש אינם כוללים רכיב זה והם בתוך מתחם הענישה.

עם זאת, ככל שלמבקש היה רישיון נהיגה תקף לקטנוע עליו נהג, אשקול הבקשה בשנית.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ו, 18 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.