1

1.         נסיבות המקרה:

העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום היא כי בתאריך 26/08/16 בשעה 21:14 בשדרות נשיאי ישראל בכרמיאל נהג את רכבו בדרך עירונית בכביש בו המהירות המירבית המותרת הינה 50 קמ"ש, וזאת במהירות של 83 קמ"ש-עבירה בניגוד לתקנה 54(א)(1), לתקנות התעבורה תשכ"א 1961. האמצעי בו נמדדה מהירות נסיעתו של הנאשם, אליבא דגירסת התביעה, הינו מכשיר מד מהירות לייזר (להלן:ב "ממל"ז") מסוג 20-20 LTI, אשר הופעל ע"י רס"ר סביתי סביתי.

2.         דיון והכרעה:

2

לאור ההלכה הפסוקה (ע"פ 5345/90 בראונשטיין נ' מ"י, פ"י מ"ו (5)40), כאשר מבקשת התביעה לבסס את ראיותיה להוכחת מהירות נהיגתו של הנאשם על התוצאה שנתקבלה באמצעות ממל"ז - עליה לעמוד בנטל ההוכחה בשלושה תחומים כדלקמן:ו

א.        על התביעה להוכיח כי הממל"ז הופעל על ידי שוטר מוסמך ומיומן.

ב.         על התביעה להוכיח כי הממל"ז פעל באופן תקין בשעת המדידה.

ג.         על התביעה להוכיח כי הממל"ז הופעל כראוי בקטע כביש מתאים ובתנאים שבהם לא מתעורר כל ספק סביר, שמא התוצאה שנתקבלה בצג הממל"ז לא משקפת נכונה את מהירות נהיגתו של הנאשם.

לשאלה האם עמדה התביעה בנטל השכנוע כנדרש במשפט פלילי ביחס לשלושת התחומים האמורים, התחומים יידונו אחד לאחד.

תנאי א' - הפעלת הממל"ז ע"י שוטר מוסמך ומיומן:

אשר להוכחה בדבר הכשרתו, הסמכתו ומיומנותו של מפעיל הממל"ז, הוא עד התביעה מס' 1 רס"ר סביתי סביתי (להלן: "השוטר"). שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, שהשוטר פעל שעה שהפעיל את הממל"ז ומדד את מהירות נסיעתו של הנאשם בהיותו מוכשר, מוסמך ומיומן למלאכה זו. השוטר העיד בפני באומרו, כי הוא משרת בתחנת כרמיאל, ומדו"ח פעולת הממל"ז עולה כי הוא בוחן תנועה והוסמך להפעיל ממל"ז ביום 01/03/12.

תנאי ב' - תקינות הממל"ז בשעת המדידה:

אשר להוכחה בדבר היותו של הממל"ז עובר לשעת הפעלתו ומדידת מהירות נסיעתו של

הנאשם תקין, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, שהממל"ז היה תקין בשעת ההפעלה, וזאת מן

הטעמים הבאים:נ

ראשית, אין חולק באשר לתקינות הממל"ז מצד הנאשם.

שנית, השוטר רשם בדו"ח ובמזכר מטעמו (ת/1) את הבדיקות שביצע, הן לפני המשמרת והן בסיומה.

3

שלישית, ומצא כי המכשיר תקין (בדיקה עצמית, בדיקת תיאום כוונות ובדיקת מרחק קבוע/מהירות אפס).

רביעית, השוטר פירט את הבדיקות אחת לאחת:ב בדיקה עצמית, בדיקת תצוגה תקינה, בדיקת תיאום ובדיקת כיול. על כך, פירט השוטר אף בעדותו והבהיר כיוון את הלייזר אל עבר רכבו של הנאשם ולכן היה סמוף ובטוח כי זהו הרכב אשר ביצע את עבירת המהירות המיוחסת לו ולא המונית שנסעה לפני רכב הנאשם.

חמישית, המאשימה הציגה לביהמ"ש תעודות עובד ציבור לענין ביצוע ביקורת תקופתית (ת/4) וביצוע כיול של מכשיר הממל"ז (ת/5).

אשר על כן, הוכח לשביעות רצוני כי המכשיר היה תקין בעת הפעלתו.

תנאי ג' - הממל"ז הופעל כראוי בקטע כביש מתאים ובתנאים שבהם לא מתעורר כל ספק סביר באשר למהירות בה נסע הנהג:

גם בענין זה, עפ"י מסמכי המאשימה ועדות השוטר, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי המכשיר הופעל גם בתנאי השטח המבטיחים כי המכשיר מדווח את המהירות הנכונה וללא שיבושים.

            בדו"ח ת/1 רשם השוטר כדלקמן:ו

            "..ראיתי את המהירות של הרכב השחור כלומר הרכב הנ"ל...מגביר את מהירות הנסיעה שלו, אני לזרתי אל עבר מרכז הרכב השחור השני בסדר התנועה...אני ראיתי כי הרכב הנ"ל נוסע מעל המותר. אני נעמדתי ועצרתי את המונית ואת הרכב השני...אני הסברתי את מהות העבירה לנהג הנ"ל והצגתי את הנתונים לנהג הרכב, לציין מדובר מקום מואר היטב..."

            בנוסף, רשם השוטר כי לצורך אמינות ההפעלה הקפיד על הדברים הבאים:נ

א.        היה קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין המכשיר לבין רכב המטרה.

ב.         ההפעלה נעשתה כלפי רכב המטרה, שכל חלקיו הניתנים להראות גלויים לעיני המפעיל.

ג.         מרגע זיהוי רכב המטרה, נקודת הכיוון האדומה הייתה מכוונת לאזור מרכז רכב המטרה, עד לקבלת צליל אישור מדידה.

ד.         במהלך כל המדידה, נקודת הכיוון האדומה כוונה לאזור מרכז רכב המטרה.

ה.        היה קשר עין רצוף בין המפעיל/האתת ורכב המטרה עד לעצירתו.

ו.         טווח גילוי רכב המטרה היה: 180.8 מטר.

ז.         רכב המטרה היה בנתיב שמאל מתוך שני נתיבים כאשר הוא בתנועה

4

ח.        בשעת הפעלת הממל"ז לא ירד גשם, שלג ולא היה ערפל.

            גירסת הנאשם:ב

            מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

            תגובתו הראשונית של הנאשם כמופיע בהודעת הקנס היתה:ו "אני לא נסעתי מהר וזה לא המהירות שלי. אולי של המונית. תוכיח.

            בעדותו בפניי, טען הנאשם כי נסע בנתיב הימני מאחורי המונית מבלי לציין מרחק. בנוסף, טען כי לא נסע במהירות של 90 קמ"ש.

            התרשמתי כאמור, כי השוטר שהינו מפעיל מוסמך, יודע את מלאכתו, ומיומן בהפעלת המכשיר כך שתוצאת המדידה שהופיעה על צד המכשיר אכן שיקפה את מהירות נסיעתו של הנאשם בלבד ולא של רכב אחר. כעולה ממסמכי המאשימה ומעדות השוטר, עולה כי נקודת הכיוון האדומה הייתה מכוונת במרכז רכבו של הנאשם בלבד. וציין זאת בבירור.

כמו כן, הסיבה בגינה עצר השוטר גם המונית יחד עם רכב הנ"ל נעשתה מסיבה בטיחותית ומטעמי נוהלי המשטרה.

יתרה מכך, השוטר סימן במסמך שצורף כי נתוני המדידה הוצגו בפני הנהג.

כמו כן, אמנם טען הנאשם כי ביקש לראות את קצין המשטרה והאחרון אמר לו שהוא לא מבין את הסיבה מדוע נרשם דו"ח, אך דבר כזה לא עולה כלל וכלל ממסמכי המאשימה והשוטר רשם במפורש בדו"ח כי עבד לבד באותה משמרת.

            ככלל, בשורה ארוכה של פסקי דין וגם לאחרונה, קבעו בתי המשפט כי מכשיר הממל"ז אמין ומדויק, אם יופעל על ידי מפעיל מיומן ועל פי הנחיות היצרן ולאחר ביצוען של הבדיקות השגרתיות טרם ההפעלה. בהתקיים כל אלה, הנתונים שמפיק הממל"ז על מהירותו של רכב-מטרה כשרים להתקבל ולשמש כראייה בבית המשפט, וניתן לבסס עליהם את הרשעתו של נאשם גם אם אותם נתונים מהווים ראייה יחידה נגדו (בע"פ 4682-01 גבריאל לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.11.03), כב' השופט קוטון בעפ"ת (מחוזי חי') 56147-02-19 מאור סיגל ויקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.03.2019)).

5

            לאור ההלכה המחייבת היום, היה על הנאשם בתיק זה, אם רצה בכך, הנטל להוכיח ולעורר ספק באמצעות ראיות קבילות, כי הממל"ז אינו אמין ואין ביכולתו לספק תוצאות מדוייקות. משלא הביא הנאשם ראיות לסתור את החזקה, ולאור העבודה כי הפעיל השוטר המוסמך והמיומן את מכשיר ההמל"ז באופן הראוי דלעיל, אינני נאות לקבל את גרסת הנאשם.

3.         סיכומו של דבר:

שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה.

            המזכירות תשלח העתק מהכרעת הדין לצדדים.

כתובת הנאשם: רחוב הפרחים 9/4, כרמיאל.

            קובע לטיעונים לעונש ליום 27.12.2020 שעה 13:00.

הנאשם יהיה פטור מהתייצבות באם יגיש טיעוניו בכתב.

ניתנה היום, י"ז אלול תש"פ , 06 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.