תת"ע 2119/07/20 – מדינת ישראל נגד אריאל כרמי ליאל בירן לידיה מורדבינקין
|
|
תת"ע 2119-07-20 מדינת ישראל נ' אריאל כרמי
תת"ע 9788-08-20 מדינת ישראל נ' מורדבינקין
תת"ע 2390-07-20 מדינת ישראל נ' ליאל בירן
תיק חיצוני: 23120627197 |
1
בפני |
כבוד השופטת שרית קריספין
|
|
המשיבה (מאשימה) |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ביטון |
|
נגד
|
||
המבקשים (נאשמים) |
אריאל כרמי ליאל בירן לידיה מורדבינקין ע"י ב"כ עו"ד קרן |
|
החלטה |
||
|
||
בפני בקשת המבקשים לקבל נתונים ומסמכים הנוגעים למדיניות האכיפה והעמדה לדין, בגין עבירות על תקנה 151(א) לתקנות התעבורה, בהקשר של אירועי מחאה, כאשר נטען כי מדובר במקרה חריג של העמדה לדין במהלך אירוע מחאה.
כנגד המבקשים נערכו דו"חות בגין עבירה על תקנה 151(א) לתקנות התעבורה, במסגרת אירוע מחאה בו נטלו חלק ביום 2.12.19, ברחוב ברנשטיין פרץ 7 ברמת גן, במהלכו, כך לכאורה: "עשית ללא סמכות על פי דין, מעשה שיש בו כדי לסכן את השימוש הכללי בדרך להפריע לתנועה החופשית בדרך בכך שתוך כדי הפגנה 4 אנשים קשרת שרשרת חסמים בגופך ושכבת על הכביש".
בדיון שנערך ביום 28.12.20, סייג הסנגור את בקשתו לאירועים בתחום מחוז תל אביב בלבד, במהלך שלוש השנים האחרונות וזאת לאחר שלא הסתפק במידע שהועבר אליו על ידי המשיבה, ביחס למקרה אחד דומה.
המשיבה טענה כי מדובר בטענות כלליות וכי המבקשים, לא הציגו תשתית מספקת לביסוס הטענות.
המסגרת המשפטית
סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, המסדיר את סמכותו של בית המשפט להורות על המצאת מסמכים לבקשתו של בעל דין במשפט פלילי. וזה נוסחו:
"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".
2
בע"פ 3600/18 פלוני נגד מדינת ישראל נאמר, בין היתר:
"סעיף 108 לאותו חוק מכוון כלפי חומרים אחרים, חיצוניים לחקירה, שאחד הצדדים להליך מעוניין בהם - ההגנה או התביעה - וממילא אינם נחשבים חומרי חקירה (ראו: בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 382 (2000) (להלן: עניין מסארווה); בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360, 374-373; 386-390 (2005) (להלן: עניין שרים); עניין מאמוניה, בפסקה 8).
... עניינו של סעיף זה בחומר שעשוי לסייע לצדדים ומצוי בידי צדדים שלישיים, שלא שימשו כ"חומרי חקירה" ולא הובילו לגיבוש האישום. בכך אין כדי לומר שההסדר הקבוע בסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי אינו חשוב להגנת הנאשם - הוא מיועד לתרום לצמצום הפער המובנה הקיים בהליך הפלילי בין המדינה לבינו, וכפי שנכתב עוד קודם לכן, שני הצדדים להליך יכולים לעשות בו שימוש.....בקשות לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי מוגשות לאחר שהחל הדיון בתיק העיקרי (אם כי אין מניעה להגשתן גם בתחילתו. ראו: עניין מאמוניה, בפסקאות 9 ו-12), והדיון בהן נעשה במהלכו".
בפסיקתו של בית המשפט העליון נקבע כי סעיף 108 לחסד"פ, הינו סמכות שבשיקול דעת שמפעיל בית המשפט, בשלב הבאת הראיות, בכל הנוגע לאופן ניהול המשפט והרלוונטיות של הראיות אשר הצדדים מבקשים להגיש. על בית המשפט לאזן בין זכותו של נאשם למשפט הוגן לבין זכויות אחרות לרבות הזכות לפרטיות.
על בית המשפט לבחון את הרלוונטיות של החומר המבוקש לאישום שבפניו, והאם יוכל לסייע להגנת נאשם במסגרת זכותו להליך הוגן.
עיקר טענת ההגנה מן הצדק של המבקשים, מתבסס על ההנחה, כי לא נערכים דו"חות דומים במקרים של מחאה, מכוח חשיבותו של עקרון חופש הביטוי.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה, שכן העברת נתונים סטטיסטיים, באשר לכמות הדו"חות הדומים שנרשמו במחוז תל אביב, במהלך 3 השנים האחרונות, אין בה משום פגיעה בזכויות של צד ג' כלשהו, אבל יש בה הפוטנציאל לסייע לביסוס טענת המבקשים.
3
לפיכך אני מורה למשיבה להעביר לידי ב"כ המבקשים, נתונם סטטיסטיים בנוגע לכמות הדו"חות שנרשמו, במחוז תל אביב, בגין עבירה על תקנה 151(א) לתקנות התעבורה, במהלך 3 השנים האחרונות וזאת תוך 14 יום מהיום.
ככל שיש בין הדו"חות, תיקים שהגיעו לבית המשפט, יש להעביר לעיוני בלבד, בשלב זה, את פרטי התיקים.
ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
