1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 7.1.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של כניסה לצומת בניגוד לאור אדום, עבירה מיום 29.6.17, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי של חודש למשך שנה.

3.         המבקש טען כי מועד הדיון לא הובא לידיעתו על ידי ב"כ הקודם, עו"ד מוחמד דרוויש, בשל בלבול בין שני תיקים של המבקש. טען כי לאחרונה הייצוג בתיק הועבר לעו"ד הזאר עלו וכי התיק הועבר לטיפולה במהלך שהותה בחופשת לידה ולכן לא ידעה כי היה אמור להתקיים דיון בעניינו. טען כי נגרם לו עיוות דין בשל גזירת דינו ללא נוכחותו ומבלי שידע או קיבל זימון לדיון. טען כי יש לו תיק תעבורה נוסף וכי בכוונתו לנהל שני התיקים יחד תוך איחודם. טען כי הוא מפרנס עיקרי למשפחה המונה 3 נפשות וכי הרישיון נחוץ לו לצורך פרנסתו. טען כי היה מעורב בתאונת דרכים קשה וכי נוכח קיומו של גזר הדין שניתן בהיעדרו חברת הביטוח לא תפצה אותו בגין נזקיו. טען כי יש לו טענות הגנה טובות וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש זומן כדין ולא התייצב וכן לא התייצב מי מטעמו.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש זומן כדין לאחר שהדיון נדחה לבקשת ב"כ הקודם, אך הוא לא התייצב ולא התייצב מי מטעמו לדיון כנדרש. יצוין כי על פי ייפויי הכח בתיק, במועד הדיון המבקש היה מיוצג על ידי עו"ד דרוויש.

באשר לטענת המבקש כי עו"ד דרוויש לא עדכן אותו בדבר מועד הדיון משום שהתבלבל בין שני תיקים של המבקש, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה כמו גם טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793). המבקש אף לא צירף תצהיר מטעם עו"ד דרוויש לתמיכה בטענותיו.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. יובהר כי בניגוד לטענת המבקש, לא נגזר עליו רכיב של פסילה בפועל במסגרת גזר הדין אלא אך פסילה על תנאי.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 27.6.19.

3

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ט, 28 מאי 2019, בהעדר הצדדים.