1

1.    ביום 1.4.15 נדון הנאשם במסגרת הסדר טיעון לענישה הכוללת, בין היתר 5 חודשי פסילה בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית. בית המשפט הורה כי הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, לא יאוחר מיום 1.6.15.

2.    הרישיון לא הופקד במזכירות בית המשפט עד לרגע זה. בפנייתו של הנאשם מיום 26.12.21 ציין כי רישיונו טרם הוחזר לו מאז נפסל מנהלית על ידי קצין המשטרה. על כן ביקש להנפיק אישור הפקדה מיום 6.12.14 מועד בו נלקח הרישיון על ידי קצין המשטרה.

2

3.    ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה. טענה כי התיק בוער ועל כן לא ניתן לבדוק אם רישיונו עודנו במשטרה ובכל אופן אין לכך נפקות שכן גם אם היה מופקד בידי המשטרה - היה עליו לדאוג להעברת רישיונו למזכירות בית המשפט.

4.    בסעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה קבע המחוקק כי בחישוב מניין הפסילה לא תבוא בחשבון התקופה שחלפה עד למסירת הרישיון לרשות.

תקנה 557 מסדירה את החובה להפקיד את הרשיון במזכירות בית המשפט במקרים בהם הרישיון תקף או פקע.

כמו כן במקרה שאבד הרישיון קובעת התקנה חובה להפקיד תצהיר אובדן, ובמקרה שהרישיון מופקד בתיק אחר, חובה להציג אישור הפקדה מהתיק האחר.

5.            התקנה אינה מסדירה את חובת ההפקדה במצב בו רישיונו של הנאשם מופקד בידי המשטרה, לא בתיק אחר, אלא בקשר עם התיק הנוכחי.

מקרה דומה נדון במפורש בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.14). וכך קבע בית המשפט העליון:

"רישיון הנהיגה של העורר כלל לא אבד. הרישיון נמצא בתיק המשטרה. בפלילים עסקינן ושׂוּמה עלינו להישמר מפני פרשנות מרחיבה יתר על המידה. תהא תכלית החקיקה שביסוד התקנה כאשר תהא, דומני כי הלשון אינה סובלת פרשנות לפיה רישיון נהיגה שנמסר לבוחן תנועה ונמצא בתיק המשטרה, כמוהו כרישיון שאבד ...

מן הראוי לנו גם לשווֹת לנגד עינינו את הלך-מחשבתו של אזרח מן השורה שנדרש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו. אם אבד לו רישיונו, לבטח הוא מוּדע לכך שלא מילא אחר חובתו להפקיד את הרישיון, והרי זה אך סביר וטבעי לצפות ממנו כי יבין שעליו לנקוט בצעד חלופי. למצב דברים זה נועדה הגשת התצהיר חלף המצאת הרישיון. לא כן לגבי אדם שרישיונו נלקח ממנו בשעת חקירה ונמצא בתיק המשטרה. אזרח מן השורה עשוי שלא לדקדק בין משטרה, מזכירות בית משפט, ומשרד הרישוי. גבי דידו, אחת הם כל הגורמים הללו - הרשות. מצוּוים אנו, "לפני עִוֵּר לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד). אכן, יש מן האזרחים המבקשים להערים; אך מרביתם הגונים, ועשויים לטעוֹת בתום-לב בסבך הבירוקרטי. האזרח רשאי להניח כי מילא אחר חובתו, ומכל מקום, אם יש צורך בהזנה הדדית של מידע בין הרשויות הללו, הדבר יֵעשה בלי צורך במעורבות מצִדו. ... בעידן שבו אנו חיים, קִדמה של טכנולוגיה, תקשורת ומִחשוב, הדעת נותנת - על כל פנים, רשאי אזרח לסבור כך - כי ככל שיש צורך במסירת רישיון הנהיגה למזכירות בית המשפט או למשרד הרישוי, תעשה זאת המשטרה, שהרי הרישיון נמסר לה בתיק החקירה מושא המשפט.

3

...התקנות מלמדוֹתנו - מה שמחייב גם השכל הישר - על ערוץ הזנה והידברות בין המשטרה ובית המשפט לבין רשות הרישוי. מדוע אפוא שאזרח דוגמת העורר דנן לא יהיה רשאי להניח שמשנלקח רישיונו במהלך החקירה והופקד בתיק המשטרה, יוּזן הנתון הזה במחשב וידוּוח לפי הצורך בבוא העת למזכירות בית המשפט ולרשות הרישוי? מדוע שבכך לא יֵצא ידי חובתו? מדוע להטיל עליו חובת הגשת תצהיר חלף הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט?

...לפי שעה, על כל פנים, אינני מוצא עיגון בלשון התקנה, ולא טעם בתכליתהּ, להטיל חובה על אדם שהפקיד את רישיונו במשטרה בשעת חקירתו להגיש תצהיר אחרי ענישתו. "

6.                 יודגש כי גם בעניינו של ג'אבר , אין מדובר במי שריצה פסילה ברצף מרגע שנפסל על ידי הקצין ועוד למועד גזר הדין.

7.    לאור האמור, ובהתאם לפס"ד ג'אבר שלעיל, ובשים לב לטענת הנאשם (אשר לא נשללה על ידי המאשימה) כי רישיונו לא הוחזר לו מאז שהופקד בידי משטרת ישראל, אני מורה למזכירות להנפיק אישור הפקדה מהמועד האחרון שנקבע בגזר הדין לתחילת ריצוי הפסילה קרי מיום 1.6.15

העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ב, 13 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.