1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש.

נגד המבקש נרשמה ביום 9.5.15 הזמנה לדין שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר לאחר שנהג במהירות 133 קמ"ש בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 50 קמ"ש. הדיון בתיק נקבע ליום 17.3.16 שעה 08.30. כעולה מפרוטוקול הדיון, בית המשפט והתובעת המתינו לבוא המבקש עד השעה 12.00 ולאחר שלא התייצב הודיעה התובעת לבית המשפט כי המבקש עמד בקשר עם היחידה, ציין כי הגיע בטעות אל בימ"ש השלום ברחוב וויצמן בת"א לא לבימ"ש ברחוב שוקן ואמר כי יאחר. לאחר המתנה בת מספר שעות ביקשה התביעה לשפוט את המבקש בהיעדרו וכך היה.

2

המבקש מאשר כי היה בקשר עם המשטרה ואישר כי הגיע בטעות אל בימ"ש השלום ברחוב ויצמן בת"א. אלא מאי? בדרכו מרחוב וויצמן לרחוב שוקן שבק לפתע רכב הנאשם חיים והמבקש נאלץ להמתין עד לבוא גרר אשר גרר את הרכב למוסך "אורן את חנן בע"מ". המבקש טוען כי אי התייצבותו לדיון נבעה מנסיבות שאינן בשליטתו ומשכך יש לתת לו את יומו בבית המשפט ולהורות על ביטול פסק הדין, מה עוד שלטענת המבקש עומדות לו טענות הגנה הנעוצות בליקויים בחומר הראיות.

המשיבה מותירה את ההחלטה לשיקול דעת. היא מציינת כי הטיעון העובדתי בבקשה אינו נתמך בתצהיר ולא ברור מדוע השתהה המבקש זמן כה רב בהגשת בקשה זו בהתחשב בכך שדבר קיום הדיון בעניינו היה ידוע לו.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי נכון יהיה בנסיבות המקרה לבטל את פסק הדין כפוף לחיוב המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

כידוע, קיימים 2 טעמים בעטיים יבטל בית המשפט פסק דין שניתן בעניינו של נאשם שלא התייצב לדיון. האחד, קיומו של טעם סביר לאי הופעת הנאשם לדיון. הטעם האחר הוא חשש מגרימת עיוות דין לנאשם אם פסק הדין יישאר על כנו.

3

ספק אם המבקש הציג טעם סביר לאי התייצבותו. המבקש טוען כי בדרך מרחוב ויצמן לרחוב שוקן שבק רכבו חיים וגרר העבירו למוסך. עיון בתעודת התיקון/ חיוב שצורפה לבקשה מעלה כי רכבו של המבקש למוסך באמצעות גרר כבר בשעה 09.00 והוחלף פיוז ראשי של משבת דלק (ללא חיוב). אין בבקשה שום הסבר מדוע לא היה המבקש יכול להתייצב לדיון מן השעה 09.00 עד שעה 12.00 ואף לא לאחר מכן תוך שימוש בתחבורה חלופית. לא ברור גם מדוע המבקש, שידע ליצור קודם לכן קשר עם המשטרה והודיע כי יאחר, לא הודיע שוב על העיכוב שאירע וביקש לדחות את מועד הדיון או לאחר את קיומו. עוד יש לציין כי טיעון עובדתי סתמי זה של המבקש בנוגע לתקלה ברכבו אינו נתמך בתצהיר בניגוד להלכה המחייבת (רע"פ 9142/01‏ איטליא נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(6) 793). ב"כ המבקש טען כי למבקש טענות הגנה רבות הנעוצות בליקויים בחומר הראיות. ברע"פ 9142/01 הנזכר צוין כי על המגיש בקשה לביטול פסק דין לשכנע את בית המשפט כי אי ביטול פסק הדין יגרום לו עיוות דין. טענות בעלמא בדבר ליקויים בחומר הראיות אינו מקים ולו צל של חשש לעיוות דין.

עם זאת, ועל מנת לאפשר למבקש בכל זאת לטעון טענותיו ולשכנע בצדקתו, מצאתי כאמור לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1000 ₪ לטובת אוצר המדינה. ההוצאות ישולמו עד 15.6.16 ובכפוף להצגת אישור תשלום יקבע מועד להקראה נוספת בתיק.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ו, 19 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.