1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.11.19, ונדון במסגרתו לקנס המקורי הקבוע בצדה של העבירה בגינה נשפט.

עיינתי בטיעוני המבקש בבקשה, ומשלא ניתנה תגובת המשיבה, ניתנת החלטתי על בסיס החומר הקיים.

2

היה מקום לדחות את הבקשה על סף מן הטעם שהוגשה באיחור ניכר. המועד להגשת הבקשה הינו בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי 30 ימים מיום קבלת גזר הדין; ובענייננו, בתיק בית המשפט קיים אישור מסירה על פיו פסק הדין בהיעדר הומצא למבקש (למי שמתגורר עימו בבית) ביום 24.11.19;  כך שהבקשה לביטול פסק דין הוגשה כשנתיים וחצי ממועד הידיעה אודות פסק הדין - שיהוי שלא הוסבר ושיש בו כדי לבסס דחייתה של הבקשה.

יתרה מכך, המבקש גם נמנע מלצרף פרטים מתי קיבל את "רשימת הנקודות שכללה דו"ח זה".

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון, אני סבורה כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שעל פי אישור מסירה המצוי בתיק בית המשפט עולה, כי הזמנה לדין, נמסרה למבקש ביום 17.06.19 "לידי מיופה כוח של הנמען הרשום", וחתימת המקבל מופיעה על אישור המסירה הכולל את תאריך הדיון בו נשפט בהעדרו. לפיכך, קיימת אינדיקציה ברורה לזימון המבקש לדיון בו נשפט בהיעדרו; ואין בטענת המבקש בעלמא, כי מדובר בקרוב משפחתו המתגורר במרחק ממנו, כדי להטיל ספק בדבר המסירה, שעה שהטענה לא גובתה בראייה כלשהי; והמבקש לא הציג ראייה או אסמכתא כלשהי שיש בה כדי להטיל ספק בדבר המסירה ולסתור את חזקת המסירה.

על המבקש לבטל פסק דין בהעדר התייצבות, עליו לפרט בבקשתו את מכלול טענותיו ולתמוך אותן באסמכתאות; ובענייננו, המבקש לא צירף לבקשתו אסמכתאות כלשהן, ואף לא צירף את הבקשה להישפט בה נטען כי צוין מענו של בא כוחו. משאלו פני הדברים, אין גם בטענת ב"כ המבקש כי המבקש לא זומן באמצעות בא כוחו, כדי להוות הצדקה לאי התייצבותו לדיון.

אשר לתנאי השני - חרף טענות שונות באשר לראיות, המבקש לא הביא בפני את דו"ח השוטר ונסיבות האירוע, לרבות תגובת הנהג במועד האירוע, מהן אוכל להסיק באשר לקיומו של עיוות דין.

גם העונש שהושת על המבקש, קנס מקור; אין בו כדי להקים חשש לעיוות דין.

המבקש קיבל את יומו בבית המשפט והוא לא ניצל אותו מטעמים התלויים בו.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

3

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"ב, 06 יוני 2022, בהעדר הצדדים.