1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

לנאשם נרשם דוח שעניינו שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית במהלך תנועת הרכב. הנאשם התייצב לדיון הראשון שהתקיים בעניין וביקש דחייה על מנת להיוועץ בעו"ד. למועד הדיון הנדחה, שנקבע במעמד הנאשם, לא התייצב הנאשם או מי מטעמו ובעקבות זאת נשפט הנאשם בהיעדרו.

בבקשה טוען ב"כ הנאשם כי הנאשם הודיע לו על דחיית הדיון אולם הסנגור הניח בטעות כי הדבר ידוע גם במשרד (הסנגור שהה אותה עת מחוץ למשרד עקב מצב בריאותי) ועל כן לא טרח לעדכן ומכאן התוצאה לפיה איש לא התייצב מטעם הנאשם לדיון הנדחה. בבקשה מבוטל לבטל את פסק הדין על מנת שהמבקש יוכל לקבל את יומו בבית המשפט.

התביעה מסכימה לביטול גז"ד בשל נסיבותיו הרפואיות של ב"כ הנאשם באותה עת בכפוף להוצאות.

דיון והכרעה

2

שני טעמים חלופיים עשויים להצדיק ביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם. הראשון, טעם סביר לאי התייצבות הנאשם או מי מטעמו לדיון. השני, גרימת עיוות דין לנאשם עקב אי ביטול פסק הדין. בענייננו אין טענה כי הטעם השני חל. על כן אתמקד בבחינת הטעם הראשון. במקרה זה הטענה היא, למעשה, להתרשלות ב"כ הנאשם. הנאשם הודיע לבא כוחו על הדיון ועל כן היה רשאי להניח כי הוא אינו חייב להתייצב אישית לדיון. ב"כ הנאשם הניח בטעות שמקורה באי בדיקת הנחתו, כי מועד הדיון מעודכן במשרד. מכאן התוצאה לפיה איש מטעם ההגנה לא התייצב. לטעמי טעותו של ב"כ הנאשם אינה טעות סבירה אולם קשה להלום כי בעקבות טעותו של ב"כ הנאשם תישלל מן הנאשם האפשרות לקבל את יומו בבית המשפט. אשר על כן הבקשה מתקבלת במובן זה שפסק הדין כולו יבוטל כפוף לכך שהנאשם ישלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 750 ₪ עד יום 26.7.17. בכפוף לתשלום ההוצאות יבוטל פסק הדין ויקבע מועד למענה נוסף.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ז, 08 יוני 2017, בהעדר הצדדים.