עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 17.11.22.

עיינתי בטיעוני המבקש בבקשה וצרופותיה; ומשלא ניתנה תגובת המשיבה, ניתנת החלטתי על סמך החומר הקיים ללא תגובה (עפ"ת (מחוזי חי') 25991-10-22 נתן איזגיאייב נ' מדינת ישראל )נבו 15.12.2022) פסקה 17).

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - בענייננו, אין מחלוקת כי המבקש קיבל את ההזמנה לדיון במועד ביצוע העבירה, והוא חתום על אישור קבלת הדו"ח, כפי העולה מהאישור אשר צורף לכתב האישום המצוי בתיק בית המשפט. אלא שלטענת המבקש, אי ההתייצבות נבעה מהטיפול שלו בדודתו, המתגוררת עמו וחולה במחלה וזקוקה למעקב וטיפולים רפואיים קבועים, והיה עסוק ומלווה לדודתו, ושכח את הדיון (סעיפים 7, 8, 11 לתצהיר).

עם כל ההבנה לנסיבות אלה, התעודות הרפואיות שצורפו אינן מעלות כשלעצמן כי לא היה באפשרותו של המבקש להתייצב לדיון; ונסיבות אלה גם אינן פוטרות את המבקש מלהגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ולהמתין להחלטת בית המשפט בעניין זה; אך המבקש לא הגיש כל בקשה לדחיית מועד הדיון אליו הוזמן, ומשלא עשה זאת, אין לו להלין אלא על עצמו.

כמו כן, על פי הפסיקה, טענות בדבר בלבול או שכחה של מועד הדיון לא תתקבלנה כסיבה מוצדקת לאי התייצבות (רעפ 8427/17 סאלם).

יתרה מכך, כפי העולה מהבקשה, המבקש אף לא טרח לבדוק מה עלה בגורל הדיון אליו הוזמן כדין ולא התייצב, וכהצהרתו "התפלאתי לשמוע שאני נוהג בפסילה..." (סעיף 4 לתצהיר).

בנסיבות אלה, לא היתה הצדקה להיעדרות מן הדיון.

אשר לתנאי השני, אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו. בנסיבות שלפניי, הנאשם כלל לא ביקש לחלוק על עובדות כתב האישום המיוחסות לו, ולמעשה מודה במיוחס לו; ואינני סבורה כי יש בטענה כי המבקש היה מבקש לצרף את התיק לתיק אחר כדי להקים חשש לעיוות דין.

המבקש קיבל את יומו בבית המשפט והוא לא ניצל אותו מטעמים התלויים בו.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"ג, 05 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.