1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 5.1.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגת רכב כאשר רישיון הנהיגה שלה פקע בתאריך 15.11.20, עבירה מיום 22.7.21, ונגזר עליה קנס בסך 900 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתה של המבקשת וחזר בציון "לא נדרש" ומכאן חזקה שנמסר כדין והמבקשת אף אינה חולקת על כך.

2

6.         אשר לטענת ב"כ המבקשת כי לא התייצבה לדיון בשל טעות ברישום מועד הדיון ביומנה, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

            יש לציין כי אף אם ב"כ המבקשת לא התייצבה לדיון הרי שחובת ההתייצבות חלה על המבקשת עצמה, והמבקשת לא סיפקה כל הסבר להיעדר התייצבותה לדיון.

7.         מעבר לכך, המבקשת לא הציג טענות הגנה כלשהן. ביחס לטענת המבקשת כי נסיבות המקרה לא פורטו בדו"ח, הרי שמעיון בדו"ח עולה שהשוטר הפנה למקום בו רשם את נסיבות הדו"ח (דו"ח נוסף שניתן למבקשת). עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקשת תשלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 14.4.22.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אדר ב' תשפ"ב, 22 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.