1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 22/9/2020.

לטענת המבקש, בעקבות הוראת השעה בדבר סגר ודחיית דיונים, סברה ב"כ המייצגת אותו כי הדיון בתיק זה נדחה. עוד טוען המבקש כי ייגרם לו עיוות דין מאחר והוא עומד על כפירתו במיוחס לו.

המשיבה מתנגדת לבקשה ומציינת כי באותה עת התקיימו דיונים כסדרם.

2

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446/14 ריאד אסדי (26.3.14) ור' לאחרונה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18].

הדבר נכון גם לגבי שגגה של עורך דין, שהרי כבר נפסק כי  "דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל [2.10.13]).

משכך, לא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו לדיון, במיוחד משפעלו בתי המשפט כסדרם , והוראת השעה נכנסה לתוקף רק בתקופת חג הסוכות. חובתם של הנאשם ובאת-כוחו היתה לבחון ולבדוק האם מתקיימים הדיונים ולא להניח כי יידחו.

גם בטענתו הכללית כי הוא כופר בביצוע העבירה אין כדי לסייע לנאשם. "לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- א"ל), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר,  להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם הנ"ל).

5129371

546783לאור כל האמור לעיל, היות שמצאתי שלא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו, ובהיעדר חשש לעיוות דין, אני דוחה את הבקשה

סוף דבר הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"א, 08 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.