1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 3.12.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

3.         המבקש טען כי לא קיבל לידיו זימון לדיון ולכן לא ידע אודות מועד הדיון. טען כי מעיון באישור המסירה עולה כי הזימון לדיון לא הגיע לידיו. לאור האמור ביקש לקבל יומו בבית המשפט.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש", וכי משלא דרש המבקש את דבר הדואר אין לו אלא להלין על עצמו.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן חרף האפשרות שניתנה לו לכך בהתאם להחלטה מיום 27.1.20, ולא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו לעיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

            המבקש ישלם את הקנס האמור בגזר הדין עד לתאריך 7.4.20.

11.       המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

3

ניתנה היום, י"ג אדר תש"פ, 09 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.