1

1.    ביום 6.5.21 נדון הנאשם במסגרת הסדר טיעון לענישה הכוללת, בין היתר, 89 ימי פסילה בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית. בית המשפט הורה כי הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, לא יאוחר מיום 1.9.21.

2.    הרישיון לא הופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.11.21 מועד בו הפקיד הנאשם תצהיר אובדן רישיון.

3.    הנאשם ביקש לחשב את הפסילה מיום 1.9.21 שכן לדבריו בא כוחו לא הסביר לו כי עליו להפקיד רישיונו והוא נמנע מלנהוג החל מיום 1.9.21.

4.    ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה.

5.    בסעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה קבע המחוקק כי בחישוב מניין הפסילה לא תבוא בחשבון התקופה שחלפה עד למסירת הרישיון לרשות.

תקנה 557 מסדירה את החובה להפקיד את הרשיון במזכירות בית המשפט במקרים בהם הרישיון תקף או פקע.

2

במקרה שאבד הרישיון קובעת התקנה חובה להפקיד תצהיר אובדן, ובמקרה שהרישיון מופקד בתיק אחר, חובה להציג אישור הפקדה מהתיק האחר.

6.    הנאשם בחר שלא להתייצב בעצמו לדיון. בגזר הדין כתוב במפורש שהנאשם חייב להפקיד את הרישיון במזכירות בית המשפט אחרת הפסילה לא תימנה.

7.    העובדה שהנאשם טעה לחשוב שאין צורך בהפקדה, אין בה כדי לגבור על הוראת חוק מפורשת המחייבת הפקדת תצהיר אובדן רישיון, גם אם נמנע מלנהוג בכל אותה התקופה.

8.    לאור האמור, לא ניתן להעתר לבקשת הנאשם. הפסילה תימנה מיום 1.11.21, יום הגשת התצהיר.

ניתנה היום, ח' כסלו תשפ"ב, 12 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.