1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 21.2.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה ברכב עליו נמסרה הודעת אי שימוש בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 28.11.16, ונגזרו עליה העונשים הבאים: קנס בסך 1,200 ₪, פסילה בפועל של 3 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

3.         המבקשת טענה כי אף שידעה על מועד הדיון, היא לא התייצבה לדיון מאחר ובתיק אחר המתנהל כנגדה, היא ציינה, באמצעות בא כוחה, כי מתקיים נגדה הליך נוסף (ההליך כאן) וכי היא שוקלת צירופו של התיק כאן לתיק האחר. בנוסף טענה כי ביום הדיון הייתה חולה ולא יכולה הייתה להתייצב לדיון. לגופו של עניין טענה כי לא ידעה על הודעת איסור השימוש שכן היא נהגת בחברת הסעות ולא בעלת הרכב.

4.         המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי האישור הרפואי שצורף לבקשה הוצא לאחר מועד הדיון הקבוע וכן הודיעה כי אין הסכמות בתיק האחר לעניין צירוף.

2

יאמר עוד כי ב"כ הנאשמת אישר כי אין הסכמות לצירוף התיק כאן לתיק האחר ועיון בתיק האחר אף מלמד כי מדובר בעבירה שונה המיוחסת לנאשמת (נהיגה בשיכרות מיום 3.12.15) וכן במועד ביצוע עבירה שונה כך שאין כל קשר בין שני התיקים לגופו של עניין והנאשמת אף כפרה בעובדות כתב האישום שם.

5.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו.

6.         אין מחלוקת כאמור כי הנאשמת ידעה על מועד הדיון הקבוע אך לא התייצבה בבית המשפט כנדרש ואף לא התייצב ב"כ מטעמה או הוגשה בקשה כלשהי לדחיית מועד הדיון.

עוד יצויין כי עיון בפרוטוקול הדיון, בתיק האחר, אליו הפנה ב"כ הנאשמת מעלה כי כל שנאמר בו לעניין התיק שבפניי הוא: "מסתבר שיש תיק נוסף למרשתי שכנראה נבקש לצרף לתיק זה. אני מבקש דחייה על מנת לשבת עם המאשימה קודם לכן בעניין זה". הא ותו לא.

לא פורט מספר ההליך, תאריכו או כל פרט אחר אשר ממנו ניתן היה לקשר בין שני ההליכים או להסיק כי היה על בית המשפט כאן לדעת על כוונת צירוף כזו או אחרת.

7.         צודקת ב"כ המאשימה כי אישור המחלה הוצא לאחר מועד הדיון הקבוע. אמנם מצויין בו תאריך המחלה כמועד הדיון אשר היה קבוע אך הוא אינו בתוקף למוסדות משפטיים וממילא לא הוגש לבית המשפט טרם הדיון ואף לא נשלחה כל הודעה אחרת מטעם הנאשמת במועד הרלבנטי.

8.         יחד עם זאת, בשים לב לטענות הנאשמת לעניין הבעלות על הרכב והיעדר הידיעה על איסור השימוש ברכב, ולפנים משורת הדין, ככל שהנאשמת תשלם הוצאות בסך 1,400 שקלים עד ליום 20.7.17, יבוטל פסק הדין מיום 21.2.17, לרבות החיובים הנובעים ממנו, ויקבע מועד להקראה ליום 19.11.17 בשעה 10:00.

בהיעדר תשלום כאמור, עד ליום 20.7.17, תבוטל ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע גזר הדין שניתנה ביום 5.3.17 וגזר הדין יחול במלואו בהתאם.

3

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.