1

1.         ראשית דבר:

הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

2.         נסיבות המקרה:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 31/01/21 בשעה 10:34, נהג בשדרות נשיאי ישראל בכרמיאל ולא ציית לתמרור ולא נתן זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת מכביש אחר, וזאת בניגוד לתקנה 64(ג) ו-22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. (להלן: "התקנות").

2

3.         דיון והכרעה:

המאשימה נשענת בגרסתה על הדו"ח אותו ערך רס"מ איהאב נסר אל דין (להלן: "השוטר") (ת/1) לפיו הבחין בנאשם ממרחק של 15 מטרים נכנס לצומת מבלי שנתן זכות קדימה שלרכב אחר שנאלץ לשבור את ההגה ימינה כאשר יש מרחק של 2-3 מטרים בין הרכבים.

עם זאת, הנאשם הציג גרסה הגיונית וסבירה וסותרת באופן משמעותי את גרסת המאשימה:

ראשית, הנאשם טען כי המרחק ממנו עמד השוטר ביחס לרכב הנאשם עמד על 75 מטרים ולא על 15 מטרים כטענת השוטר, מה שעשוי היה להקשות על השוטר להבחין בביצוע העבירה.

שנית, הנאשם לא חלק על העובדה כי נכנס לצומת, אלא טען כי הרכב המעורב נסע באיטיות, מה שאיפשר לו להיכנס לתוך הצומת. לא ניתן לשלול גרסה זו לאור העובדה כי השוטר לא ציין בדו"ח מה היתה מהירות הרכב המעורב ובאיזה מרחק היה מרכב הנאשם שעה שהנאשם החל להיכנס לצומת. משכך, בשל הנתונים החסרים, לא ניתן לקבוע נחרצות את אשמת הנאשם ביחס לשבירת ההגה ימינה מצד הרכב המעורב כפי שטען השוטר בדו"ח וזאת אף לאור העובדה כי טען הנאשם בעדותו כי הרכב המעורב היה במרחק של 30 מטר ממנו כאשר נכנס לצומת המדוברת.

4.         סיכומו של דבר:

כידוע, נטל השכנוע רובץ לאורך כל הדרך על כתבי המאשימה, ובמקרה דנן זו נתמכת ע"י גרסת השוטר כעדות יחידה בלבד. משכך, ומאחר ולא ניתן לשלול את גרסת הנאשם הנ"ל ביחס לקרות האירוע, הגעתי למסקנה כי אין מקום להעדיף גרסה על פני רעותה ויש מקום במקרה דנן לזכות את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח העתק מהכרעת דין זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשפ"ב , 03 פברואר 2022, בהעדר הצדדים