1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 18.12.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור ונגזר עליו קנס בסך 1,600 ₪.

3.         ב"כ המבקש טענה כי המבקש הגיש בקשה להישפט במועד אך לא קיבל זימון לדיון. טענה כי מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר לא נדרש, כאשר לא סומן בו כי הודעה בדבר דואר רשום הושארה למבקש. טענה כי מדובר בפגם אשר פוגע באמינות אישור המסירה ומשמיט את הקרקע תחת חזקת המסירה. טענה כי בנסיבות אלה, הציג המבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון. טענה כי המבקש לא ביצע העבירה המיוחסת לו וכי נכנס לצומת כשהרמזור היה ירוק. טענה כי השוטר לא יכול היה לראות את העבירה הנטענת מהמקום בו עמד וכי לא יכול היה להבחין הן במבקש והן ברמזור באותו הרגע בו לטענתו בוצעה העבירה. טענה כי המבקש לא שילם את הקנס והותרת פסק הדין על כנו תגרום עיוות דין למבקש ולכן יש להורות על ביטול פסק הדין וליתן למבקש יומו בבית המשפט.

2

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח בדואר רשום לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. אמנם באישור המסירה לא סומן כי הודעה בדבר דואר רשום הושארה למבקש, אך מהאישור עולה כי נערכו שני ביקורים במקום, ביום 2.8.18 וביום כד' באב תשע"ח (5.8.18), ובנסיבות אלה אני סבורה כי בוצעה מסירה כדין וכי לא עלה בידי המבקש להפריך חזקת המסירה.

עוד יצוין כי המבקש לא פירט כיצד נודע לו אודות גזר הדין.

8.         עם זאת, המבקש הכחיש את ביצוע העבירה המיוחסת לו והעלה טענות בדבר כשלים ראייתיים. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 800 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 6.3.19 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד להקראה.

3

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.