1

1.         ראשית דבר:

בפני בקשה למחיקתו של המבקש מכתב האישום המתוקן שהוגש בשנית.

2.         נסיבות המקרה:

א.        כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירה שבוצעה ביום 29/7/12, לפיה נהג ברכבו במהירות של 216 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש, זאת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

ב.         ביום 13/1/13 הגיש המבקש בקשה למחיקת כתב האישום בטענה כי מכר את הרכב שביצע העבירה עוד ביום 20/7/11 למר סאג'ד פסיסי (להלן: פסיסי"), דהיינו עוד לפני שבוצעה העבירה הנ"ל.

ג.         בדיון שמיום 28/2/13, טען שוב המבקש כי מכר את הרכב כנ"ל ואת דבריו אישר פסיסי.

ד.         בדיון שמיום 3/4/13 הורה ביהמ"ש, על פי בקשת המשיבה, לתקן את כתב האישום באופן בו הנאשם יהיה פסיסי.

2

ה.        בדיון שמיום 15/12/13, כפר פסיסי בעבודת כתב האישום דלעיל וטען באמצעות ב"כ כי הרכב רשום על שם המבקש שמסר את הרכב לפסיסי, והאחרון מסר את הרכב למר אבו כליב מוחמד.

ו.          בדיון שמיום 20/3/14, טען המבקש כי הרכב נמכר על ידו, אך הוא עדיין רשום על שמו ופסיסי אמור לשלם לו כסף עבורו. ב"כ של פסיסי טען כי אין מחלוקת שהרכב לא שייך למבקש יותר.

ז.         בדיון שמיום 2/9/14, טענה המשיבה כי לאחר חקירה שבוצעה, הוחלט כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש, הבעלים הרשומים של הרכב. החלטת ביהמ"ש הייתה כי ספק אם כיום ניתן לתקן שוב את כתב האישום ולהגישו כנגד המבקש.

ח.        בדיון שמיום 4/12/14, טען ב"כ המבקש כי אין בסמכות המשיבה לתקן שוב את כתב האישום ע"י הגשת כתב אישום חדש כנגד המבקש, זאת בשל מעשה בית דין והגנה מן הצדק. מנגד, לטענת ב"כ של פסיסי, ביהמ"ש יכול להחליט בבקשה לתיקון כתב אישום בטרם מתן תשובה, לאחר שביהמ"ש שמע את גרסתו של האדם שהיה נאשם בתיק זה.

ט.        בדיון שמיום 20/1/15, טענה המשיבה כי יש לבטל את כתב האישום כנגד פסיסי ולהגישו מחדש כנגד המבקש, וזאת עפ"י סע' 64(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982(להלן: "החסד"פ") ומאחר ומדובר בביטול שהוא בהסכמה.

י.         בדיון הנ"ל, הורה ביהמ"ש בשנית על תיקון כתב האישום לפיו שוב המבקש יישא בדין. ב"כ הנאשם טען כי יש לזכות את המבקש והגיש טיעוניו בכתב.

י"א.    ביום 4/3/15 הגישה המשיבה את תגובתה לטענות ב"כ המבקש דלעיל.

י"ב.     בדיון שמיום 12/3/15, הוסיף ב"כ המבקש כי יש לקבוע אם החזרה מכתב האישום ע"י המשיבה נעשה לפני או אחרי תחילת המשפט וכי יש להתייחס לטענה לפי סע' 94 לחסד"פ ולא לפי סע' 91 ו- 93.

3.         עמדת המבקש:

בטיעוניו בכתב שבסעיף 2(ט) דלעיל, טען ב"כ המבקש מספר טענות עיקריות:

·        תיקון כתב האישום שנעשה ע"י ביהמ"ש ביום 3/4/13 עפ"י בקשת המשיבה, נעשה לאחר שהמבקש נתן תשובה לכתב האישום.

·        משמעות התיקון הנ"ל הינו חזרה מהאישום כמשמעות המונח בהתאם לסע' 94(א) לחסד"פ. במקרה של חזרה מאישום לאחר שהמבקש נתן תשובתו לאישום, יזכה ביהמ"ש את המבקש מאותו אישום, וכך היה על ביהמ"ש לעשות.

3

·        החלטת ביהמ"ש מיום 3/4/13 משמעה פסק דין לכל דבר ועניין בהקשר לחזרת המשיבה מכתב האישום נגד המבקש.

·        הקובע הוא משמעותו העניינית של פסק הדין ולא הביטוי בו נוקט ביהמ"ש בפסק דינו. זיכויו של המבקש מעמידה לו את זכות הטענה "כבר זוכיתי" ואין להגיש נגדו כתב אישום בגין אותה עבירה מחדש זאת בהתאם להוראות סע' 149(5) לחסד"פ.      

4.         עמדת המשיבה:

            בתגובתה שבסעיף 2(י) דלעיל, טענה המאשימה מספר טענות עיקריות:

·        הבקשה לתקן את כתב האישום ובתוכה את שם המבקש, לא יצרה מעשה בית דין ולא משתמעת כחזרה מאישום בהתאם לסיפא של סע' 94(א) לחסד"פ, שכן על פי סע' 91 לחסד"פ רשאי תובע בכל עת עד תחילת המשפט לתקן את כתב האישום כאשר במועד התיקון טרם בוצעה הקראה פורמאלית וטרם נתן המבקש את תשובתו לכתב האישום.

·        תיקון שם על פי סע' 85 לחסד"פ אינו מביא לכלל תוצאה של חזרה מהאישום כמשמעו בסע' 94(א) לחסד"פ אלא מדובר בתיקון אישום בלבד על דרך של שינוי שם.

·        גם אם מדובר בתיקון לאחר תחילת המשפט הרי שלפי סע' 92(א) לחסד"פ רשאי ביהמ"ש לאחר תחילת המשפט לתקן את כתב האישום לבקשת בעל דין כאשר מצב דברים זה לא יוצר מעשה בית דין כלפי המבקש שהיה טרם התיקון ולא משתמע כחזרה מאישום על פי סע' 94(א) דלעיל ולא חוסם את דרכה של המאשימה לתקן בשנית את כתב האישום.

·        המבקש טרם נתן את תשובתו הפורמאלית לכתב האישום כאשר טרם הודה או כפר כפירה פורמלית ומסודרת ועל כן מדובר בתיקון בטרם נתן המבקש תשובתו לכתב האישום.

·        על פי סע' 93 לחסד"פ רשאית המאשימה לחזור בה מאישום בכל שלב שלאחר תחילת המשפט ובפרט והנאשם אותה עת לא הודה בעובדות כתב האישום.

·        על פי סע' 94(ב) לחסד"פ, בטרם ניתנה הכרעת דין ובהסכמת התובע והמבקש, ניתן לבטל כתב אישום כאשר משמעות הביטול איננה מהווה זיכוי ועל כן פעלה המאשימה כראוי.

4

5.         דיון והכרעה:

·        טענותיה של המשיבה ובעיקרן כי במועד התיקון טרם בוצעה הקראה פורמאלית וכי המבקש טרם נתן את תשובתו הפורמאלית לכתב האישום כאשר טרם הודה או כפר כפירה פורמלית ומסודרת ועל כן מדובר בתיקון בטרם נתן המבקש תשובתו לכתב האישום, אין להן על מה להישען שכן מושגי הפורמאליות בהן נאחזת המשיבה אינן אלא ככלי ריק, וזאת כי:

o       בדיון הראשון שהתקיים ביום 28/2/13, אשר על פי רישומי ביהמ"ש הוגדר כשלב ההקראה, טען המבקש ביחס לכתב האישום שהוגש כנגדו כי מכר את הרכב לפסיסי, אשר אישר דברים אלו במעמד הדיון, כשלאחר מכן, טען ב"כ המשיבה כי הינו מבקש לאפשר למשיבה להשלים חקירה בתיק זה.

לפיכך, גם אם לא נאמרו בדיון הנ"ל המונחים התיאוריים והמדויקים המאפיינים כבדרך קבע את שלב ההקראה הפורמאלית, כטענת המשיבה, אין זה מעיד על העובדה כי לא בוצעה הקראה כסדרה, שכן, זו נעשתה.

o       המבקש, באומרו בשלב ההקראה דלעיל כי: "מכרתי את הרכב ביום 20/7/11 למר פסיסי. מפנה לזכ"ד שצורף לבקשה", מהווה בעיני ביהמ"ש כתשובה הולמת של המבקש בשלב ההקראה, שכן אל לה למשיבה לצפות מהמבקש, כשזה לא היה מיוצג כלל, מלהשיב לביהמ"ש במונח המשפטי המקובל, המדוייק והפורמאלי בעיניה, ולעניין זה, כבר קבע יעקב קדמי (סדר הדין בפלילים, חלק שני, הליכים שלאחר כתב האישום, א', מהדורה מעודכנת, תשס"ט - 2009, עמ' 1364-1365) כי:

5

"הלכה למעשה, אם בוחר הנאשם להגיב, נרשמת תגובתו כמות שהיא, כאשר ניסוחה ותוכנה נתונים לבחירתו: מודה, כופר ומוסיף ככל שנראה בעיניו, כאשר הציפייה היא כמובן, שתהיה בדבריו "התייחסות" לעובדות המפורטות בכתב האישום. "תשובת הנאשם - אינה אלא "תגובתו" לעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, והתגובה נעשית בלשון ובניסוח הנוחים לנאשם, מבלי לכבול אותו לנוסחאות פורמליסטיות נוקשות".

                                    וכן:

"בהתחשב במשמעותה הגורלית של התשובה, מן הראוי לדקדק ולהקפיד שלא לראות בה מעבר למה שנאמר בלשון ברורה ומפורשת, ואם נותר דבר בספק - להבהירו או להנות את הנאשם מן הספק...התשובה, ותהא אשר תהא, חייבת ברישום מדוייק בפרוטוקול".

·        לפיכך, ניחן כי המבקש נתן תשובתו לכתב האישום וכפר בעובדות במיוחסות לו בכתב האישום, אף אם הדבר לא נעשה באופן הפורמלי והדווקני, כטענת המשיבה. שכן, אם היה בוחר המבקש להודות בעובדות המיוחסות לו, לא היה טורח לציין כי מכר את הרכב לפסיסי טרם בוצעה העבירה, דבר שאף הובהר על ידו בדיונים שלאחר מכן, ובטח שלא טורח לרשום זאת בבקשתו מיום 13/1/13 לעניין מחיקתו מכתב האישום.

·        לעניין זה, יציין ביהמ"ש את האמור בסע' 94(א) לחסד"פ:

" חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום"

·        לאור האמור, ומאחר וחזרה בה המשיבה מהאישום לאחר תשובתו של המבקש לאישום שיוחס לו, יש לזכות במקרה דנן את המבקש מאותו אישום.

6.         סוף דבר:

            לאור כל האמור לעיל, אני מורה על:

·        זיכוי המבקש מהמיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

·        אין צו הוצאות.

·        המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לכל הצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ו, 17 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

6