תת"ע 1672/12/15 – מדינת ישראל נגד רוזנה גביש
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה |
|
|
|
תת"ע 1672-12-15 מדינת ישראל נ' רוזנה גביש
תיק חיצוני: 90503603897 |
1
בפני |
כבוד השופט עמית יוסף ריבלין
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
הנאשמת |
רוזנה גביש
|
|
|
||
החלטה |
כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו נהגה במהירות של 148 קמ"ש כאשר המהירות המרבית באותה הדרך הינה 100 קמ"ש.
הנאשמת טענה להתיישנות העבירה והמאשימה הגישה צילום מסך ממערכת ה"דותן", בו מופיע כי נשלחה, לנאשמת, הודעה בדבר ביצוע עבירה (להלן: "פלט הדותן"). בפלט הדותן מצויינת כתובתה של הנאשמת וכן מספר פריט הדואר הרשום. כן הגישה המאשימה "מידע על פריט דואר רשום", אשר הונפק מאתר האינטרנט של חברת דואר ישראל, ובו אותו מספר פריט הדואר(להלן: "אישור הדואר"). באישור הדואר מצויין כי דבר הדואר נמסר ליעדו ביום 13.10.14.
ההגנה התנגדה להגשת המוצגים.
דיון
בהתאם לכתב האישום, נעברה העבירה ביום 23.9.14 ובהינתן המהירות אשר יוחסה למערערת המדובר בעבירה מסוג הזמנה לדין.
תקנה
2
"(א) עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי
(ב) היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה
שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף
תקנה 225א מונה את התקופות הרלוונטיות:
"(א1) היתה העבירה עבירת תעבורה
כמשמעותה ב
(1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);
(2) שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(א2) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף
קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף
יש לציין כי, על פי תקנה 44א, הנטל החל על המאשימה הוא הוכחת משלוח ההודעה לנאשם:
3
"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."
העבירה נעברה לכאורה ביום 23.9.14 וכתב האישום הוגש ביום 4.12.15 בחלוף יותר משנה ועל כן, העבירה התיישנה, אלא אם כן, יוכח כי נשלחה לנאשמת, בהתאם לתקנה 225א, הודעה על ביצוע העבירה, בתוך ארבעה חודשים.
פלט הדותן ואישור הדואר מעלים כי ההודעה על ביצוע העבירה נשלחה ביום 7.10.14 ונתקבלה ביום 13.10.14. שני התאריכים הינם בטווח ארבעת החודשים, אשר הוקצו למאשימה לשם כך על ידי מחוקק המשנה ועל כן באם ייקבע כי יש לראות בהם ראיה למצויין בהם - דין טענת ההתיישנות להידחות.
בחינת הראיות אשר הוגשו מעלה כי יש לראות בשילוב שתיהן - אישור מסירה.
קיימות פסיקות חלקן ראו בפלטי מערכת הדותן כראיה מוסדית וחלקן לא.
במקרה דנן, הוצגו בפניי פלט דותן בו מצויינים שם הנאשמת, כתובתה, מס' דבר הדואר, מהות המסמך שנשלח (הודעה על ביצוע עבירה) וזמן המשלוח (7.10.14). כן הוצג בפניי אישור הדואר בו צויין אותו מספר דבר הדואר וכן כי התקבל למשלוח באותו התאריך אשר צויין בפלט הדותן ונמסר ליעדו ביום 13.10.14.
בנסיבות אלו, כלל הנתונים, אשר הוגשו לבית המשפט, מבססים, לכל הפחות, את חזקת המסירה ומכאן, בהתאם לתקנה 44א, הנטל להפרכתה - עובר לנאשמת.
יש לציין, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי במערכת הדותן ישנו רישום אודות קליטת פניה של הנאשמת, ביום 29.10.14, כשלושה שבועות לאחר משלוח ההודעה למענה, ואף בכך יש כדי להעיד על קבלת ההודעה על ידה.
מכל האמור לעיל, אני קובע כי ההודעה בדבר ביצוע עבירה נשלחה לנאשמת בתוך המועד הקצוב לכך ודינה של טענת ההתיישנות - להידחות
קובע התיק להק' ליום 20.06.16 ש' 8.30.
להעביר ההחלטה לצדדים
ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ו, 14 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.
