1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם וטען כי לא ידע על הדיון שהתקיים וכי הוא כופר בביצוע העבירה בה הואשם ולכן ביקש להישפט.

המאשימה מתנגדת לבקשה ומפנה לאישור המסירה שחזר בציון "לא נדרש". עוד מציינת המאשימה כי הנאשם קיבל את גזר הדין ביום 20.7.22 ולא הגיש הבקשה בזמן.

דין הבקשה להידחות.

2

ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתו הרשומה של הנאשם "הפלמ"ח 129 מבשרת ציון" וחזרה בציון "לא נדרש"; ועליה מצוינים שם עובד הדואר, חתימתו ותאריך המסירה. נוכח האמור, לא די בטענות בעלמא בדבר היעדר המסירה ולכל הפחות, על מנת לתמוך בטענותיו בעניין זה, היה על המבקש לערוך בירור ראשוני בסוכנות הדואר הרלבנטית "כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, [פורסם בנבו] פסקה 35 (25.3.2018)).

בנוסף, טענות ההגנה של הנאשם הן כלליות ולא די בהן על מנת לבסס קיומו של חשש לעיוות דין.

באשר לטענה הנוספת כי הבקשה לא הוגשה בזמן, עיון באישור המסירה של גזר הדין מלמד כי זה נמסר למנאשם (באותה הכתובת המצוינת על ההזמנה לדיון- א"ל), ביום 6.8.22, כך שנדמה שהבקשה הוגשה בזמן.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"ג, 31 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.