1

לפני בקשה לביטול פסק דין.

1.         לנאשמת נרשמה הודעת תשלום קנס שעניינה חניה לצד תמרור המסמן מקום חנייה לרכב של נכה. הנאשמת ביקשה להישפט ומרכז פניות נהגים ארצי ( מפנ"א) הודיע לה כי תשלח אליה הזמנה לדיון. הדיון נקבע ליום 28.9.16 אולם הנאשמת לא התייצבה ועל כן נשפטה בהיעדרה.

2.         הנאשמת טוענת כי לא קיבלה הזמנה לדיון. התביעה טוענת כי אישור המסירה שעל ההזמנה חזר בציון "לא נדרש" שכמוהו כהמצאה כדין ומכאן שאין לנאשמת אלא להלין על עצמה.

דיון והכרעה

3.         עיון באישור המסירה עליו נסמכת התביעה מלמד כי רב הנסתר בו על הנגלה. כל שצוין באישור זה הוא כי דבר הדואר "לא נדרש". המסמך נעדר חתימה ושם מלא של הדוור. אין בו כל התייחסות לאפשרות שנערך ביקור בכתובתה של הנאשמת. ממילא אין בו התייחסות לאפשרות כי הושארה לנאשמת הודעה מתאימה כי עליה לסור ליחידת הדואר על מנת לקבל דבר דואר הממתין לה. בהיעדר מילוי מלא ומדויק של אישור המסירה קיים קושי לסמוך על הקביעה לפיה יש לראות בהיעדר דרישת דבר הדואר על ידי הנאשמת כידיעה לגבי תוכן המסמך שנשלח אליה.

2

4.         אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין. אני קובע את התיק להקראה לפניי ליום 16.1.17 שעה 08.30.

הנאשמת מוזהרת בחובת התייצבות לדיון.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.