1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 27.6.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 900 ₪.

3.         המבקש טען כי מעולם לא קיבל לידיו זימון לדיון ולכן לא התייצב לדיון. טען כי ביום 6.11.18 הגיע למשרד הרישוי על מנת לבדוק דבר מה בעניין רישיונו של אביו, ולהפתעתו גילה קיומו של הדו"ח נשוא הבקשה. טען כי מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת שמעולם לא התגורר בה וצירף תמצית רישום ממרשם האוכלוסין. טען כי לא הוא נהג ברכב במועד ביצוע העבירה אלא אחד מבני משפחתו. לאור האמור ביקש לקבל יומו בבית המשפט ולהורות על ביטול פסק הדין.

2

            בהתאם להחלטתי מיום 20.12.18, צירף המבקש תצהיר מטעם הנהגת הנטענת בפועל, גב' גליה אליאשקביץ, בו היא מצהירה כי במועד ביצוע העבירה היא נהגה ברכב והיא ביצעה העבירה.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הדו"ח נשלח לכתובת הנאשם ולא נדרש על ידו, וכי מדובר בהמצאה כדין על פי תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בנספחים המצורפים לבקשה החלטתי לקבל הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת קורדובה יצחק 125 במשמר השבעה בתאריך 23.3.17 וחזר בציון "לא נדרש". מעיון בתמצית רישום מרשם האוכלוסין שצירף המבקש עולה כי כתובתו היא רחוב יגאל אלון 35 בתל אביב, וכי תאריך הכניסה למען הוא 15.8.18. בעמוד השני של המסמך מפורטים המענים הקודמים של המבקש, כאשר הכתובת קורדובה יצחק 125 במשמר השבעה אינה מופיעה ככתובת קודמת של המבקש.

בנסיבות אלה, המבקש הוכיח לכאורה כי לא התגורר בכתובת אליה נשלח הזימון לדיון במועד הרלבנטי וכי לא קיבל את ההזמנה לדיון מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שהפריך את חזקת המסירה.

8.         בנוסף, המבקש טען כי לא ביצע העבירה הנטענת וצירף תצהיר מטעם מי שטענה כי נהגה ברכבה במועד ביצוע העבירה. בנסיבות או אני סבורה כי יש מקום ליתן למבקש יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין.

3

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין מיום 27.6.17 על כל החיובים הנובעים ממנו.

10.       נקבע להקראה ליום 3.6.19 בשעה 09:30.

התייצבות הנאשם חובה.

            המזכירות תעביר העתק החלטתי לצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.