1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתו הרשומה של הנאשם וחזרה בציון לא נדרש.

על אף שמדובר בכתובת כללית, מצוין בה מספר תעודת הזהות של הנאשם כך שמדובר בזיהוי חד ערכי ולפי דברי הנאשם עצמו, את פסק הדין שנשלח לאותה כתובת בדיוק, הוא קיבל.

2

שעה שדבר הדואר נשלח למענו הרשום של הנאשם וחזר בציון "לא נדרש", לא די בטענות עלמא בדבר ועל הנאשם הראות כי לא קיבל את דבר הדואר מטעמים שאינם תלויים בו- "כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, [פורסם בנבו] פסקה 35 (25.3.2018)).

וכן ר' עפ"ת 50287-05-22 סיביליה נ' מ"י (17.6.22):

"מאישור המסירה שהוצג, עולה כי ההזמנה לדין חזרה בציון "לא נדרש", והפרטים המצויינים באישור המסירה - תאריך ושם הדוור - גם אם מלוא הפרטים באישור לא מולאו, די היה בהם כדי לערוך בירור בדואר בקשר לנסיבות החזרת הדואר, ובירור זה לא נערך על ידי המערער".

מעבר לאמור יש לציין כי הנאשם לא העלה כל טענת הגנה, למעט העובדה שהוא כופר בביצוע העבירה; וכידוע לא די בכך על מנת לבסס טענה בדבר עיוות דין.

לא למותר לציין כי לא צורף לבקשה, או לתגובה המשלימה תצהיר לביסוס העובדות, עניין אשר תומך כשלעצמו בדחיית הבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"ג, 06 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.