1

נגד הנאשם נרשם דו"ח מסוג הזמנה לדין בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, בכך שביום 24.02.16 נהג ברכב כאשר רשיונו אינו בתוקף מ- 14.10.14.

הנאשם לא התייצב למשפט וביום 08.05.16 נידון - בין היתר- לעונש פסילה של 4 חודשים פסילה בפועל.

תוצאות המשפט הומצאו לנאשם ב- 08.06.16. ( ראה אישור המסירה).

גביית תשלום הקנס כבר הועבר לטיפולו של מרכז לגביית קנסות.

ב"כ האשם הגיש בקשה לביטול פסה"ד בהעדר בטענה כי נגרם עיוות דין לנאשם באופן שהוא קיבל רשיון זמני ב- 26.05.15 ל- 6 חודשים ולכן, תקופת הפסילה קצרה יותר ואז עונש הפסילה, שהוטל עליו, חמור מידי.

ב"כ הנאשם מוכן לתשלום הוצאות בתמורה לביטול פסה"ד.

ב"כ התביעה הגישה התנגדות בכתב לבקשה, וטוענת כי לא היתה כל סיבה לאי התייצבות הנאשם ועונש הסופי אינו חורג מהמקובל.

2

לאחר עיון בקשה , בתגובת התביעה וכל המסמכים שבתיק, החלטתי לדחות את הבקשה ולהלן הנימוקים -

לא הועלה כל סיבה לאי הופעת הנאשם לדיון.

מועד המשפט רשום בבירור על דו"ח ההזמנה.

פסה"ד הומצא אליו ולא הוגשה הבקשה תוך 30 הימים הקבוע בחוק.

אין בהנפקת רשיון זמני כדי לקטוע תקופת הפקיעה.

רשיון זמני מונפק כדי לתת לנהג אפשרות לחדש את הרשיון, העובדה כי הנאשם לא חידש את הרשיון מצביע כי לא השתנה המצב.

הנאשם היה צריך להתייצב כדי לטעון טיעוניו ואם לא עשה זאת, אין לו להלין אלא על עצמו.

בית המשפט עמוס עד מאד, ולא ניתן לרפאות כל אי הופעה לדיון בתשלום הוצאות.

יש עקרון של סופיות הדיון ואם הנאשם היה משכיל להתייצב, היה יכול לטעון את טיעוניו.

מכל המובא לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.